Man Of Steel- What's so funny about truth, justice and the american way

 Man Of Steel / במאי: זאק סניידר / שחקנים: הנרי קוויל, איימי אדאמס, מיכאל שנון, ראסל קרואו ועוד / אולפנים: Wraner Bros. and Legendary / תאריך יציאה  בארץ: 20/6/2013

ביקורת מאת עופר זעירא

Man-of-Steel_01השנה אנחנו מציינים שבעים וחמש שנים ליצירתו של גיבור העל המקורי, האחד שהתחיל את הכל. כפרי דמיונם של שני צעירים יהודים בארצות הברית בתקופת השפל הכלכלי, היווה סופרמן סמל של תקווה, של אידיאליות ודמות שאפשר לשאוף אליה וללמוד ממנה. סופרמן מאז ועד היום הפך לחלק בלתי נפרד מהתודעה הציבורית ואין אדם אחד בעולם שלא מזהה את הסמל או את השם סופרמן.לצערי בשנים האחרונות וורנר ודיסי לא עשו עם הדמות צדק  ולאחר הנסיון הכושדל להחזרת סדרת הסרטים המקורית לחיים עם "סופרמן חוזר", הבינו בהנהלה הבכירה בוורנר (בצדק), כי עליהם לעזוב את סדרת הסרטים הישנה ולהוציא סרט חדש ורענן לקהל ודור חדש.  שבוע שעבר, סימן את חזרתו של סופרמן למסכים בבימויו של זאק סניידר ( וואטצ'מן, 300) ותחת פיקוחו של כריסטופר נולאן (במאי טרילוגיית האביר האפל). האם "איש הפלדה" הצליח להביא לקהל סופרמן חדש לדור חדש? התשובה כנראה שכן. הבעיה היא, שזה לא סופרמן.

בואו נודה באמת, להיות סופרמן היום זוהי מטלה לא קלה. כסופרמן הופיע לראשונה באקשן קומיקס מספר אחד לפני שבעים וחמש שנים, הוא סימל את האמת, החירות והדרך האמריקאית ובסיס עליו גיבורי העל האחרים נשענו. כיום, השוק מוצף בגיבורי על צעקניים, אכזריים אשר הקו בין הטוב והרעכבר לא כל כך ברור כפי שהיה. השאלה הנשאלת היא, האם יש מקום לקלארק קנט וסופרמן היום? על השאלה הזו מנסה זאק סניידר וכריסטופר נולאן לענות אך הם נכשלים הצורה נחרצת.

הסרט מתחיל בלידתו של קאל-אל בכוכב קריפטון. קא-אל נולד אל תוך עולם אכזר, חייזרי, אשר ניצול יתר של משאביו הוביל אל קריסתו והשמדתו. אך יחד עם זאת ישנו סכסוך פוליטי חריף ועמוק כשבמחנה אחד עומד ג'ור-אל ובצידו השני של המתרס עומד מנהיג הצבאי של קריפטון זוד. אנו מקבלים הצצה אל שורשי הסכסוך בין השניים, מה שמוביל אותנו לסצינה האלמותית בה קאל-אל נשלח אל כדור הארץ אך לא לפני שג'ור –אל מוריש לו את הצופן הגנטי של כל העם ההקריפטוני. יש לציין שסניידר מצליח באופן מוצלח מאוד להעביר לנו את קריפטון כעולם אורגני ומלא חיים בעל היסטוריה מפותחת ותרבות ייחודית. מכאן ישנו מעבר חד אל קלארק קנט ( הנרי קוויל) כבוגר, הנודד ברחבי ארצות הברית כאדם מנוכר ואלמוני המחפש את עצמו ואת זהותו אך משאיר שובל של מעשים טובים על הדרך. תוך כדי אנחנו מקבלים הבזקי זיכרון אל ילדותו של קלארק, כיצד הוא מפתח את כוחותיו, איך נער מתבגר מתמודד עם העבודה שהוא אינומי שהוא חשב שהוא.   עד  שלויס ליין (איימי אדאמס) עולה על עקבותיו.Man of Steel

זאק סניידר מנסה לפרק את המיתולוגיה הקלאסית של סופרמן וליצור כאן מיצוס חדש, אך התוצאה היא שאנחנו מקבלים קלארק קנט מנוכר, מבודד, חסר אישיות שגודל לשמור את כוחותיו בסוד על מנת לא למשוך צומת לב בלתי רצויה- גם במחיר חייהם של חבריו ובני משפחתו. במהלך כל הסרט נאבק קלארק קנט האם לחשוף את עצמו לעולם הרחב, אך עושה זאת בצעדים קטנים חסרי הגיון לחלוטין ומואלצים על מנת להגיע לקטעי האקשן שסיינדר ידוע בהם.

כשהגנרל זוד מגיע לכדור הארץ ומאיים להשמידו אלא אם תושביה הקטנים של כדור הארץ ימסרו את קאל-אל לידיו. מכאן העלילה הפסיקה ואנחנו נכנסים לסדרה של קרבות בלתי פוסקים בין זוד וצבאו לבין סופרמן. סדרה של קרבות שאחרי זמן קצר הופכת להיות שבלונית ומשעממת, שכן אף אחד מהשניים על פני השטח הוא בלתי מנוצח. מבחינה טכנית הקרבות נראו מדהים. נכון קיבלנו את האקשן ואת הקרבות הגדולים מהחיים המתאימים לסופרמן, אך במחיר של דמותו של סופרמן והעלילה. הסצנה היחידה שעובדת ומשרתת את העלילה היא הסצנה בה קלארק לומד לעוף, יש בה עוצמה ורגש בניגוד לסצנות הלחימה הבנאליות שהתוצאה שלהן נראת כאילו סניידר יושב ומשחק עם הצעצועים שלו. על כל זה תוסיף חורי עלילה לא מובנים, דמויות לא מפותחות שתופסות זמן מסך מיותר (פרי ווייט), וקיבלתם סרט סתמי ביותר.

לויס ליין בסרט הזה לא קרובה באישיותה ללויס לייו הישנה מהסרטים של כריסטופר ריב, היא אינה פתית אלא עיתונאית עצמאית קשוחה אשר זכאית לקבל את פרס הפוליצר לשם שינוי והשינוי אכן מבורך. אדאמס מצליחה לתפוס את האישיות הקשוחה של לויס באופן מוצלח למידי אבל יחד עם זאת היחסים בינה לבין קלארק קנט/ סופרמן הם קרים ואינם מתבססים על שום נרטיב במהלך הסרט. אין שום כימיה על המסך בינה לבין קלארק ואין שום הצדקה עלילתית להתפתחות הרומנטית בניהם שהשאירה אותי שואל מה פספסתי? בנוסף, קלארק קנט של הנרי קוויל אומנם יותר מוצלח מזה של ברנדן רות, אך הוא חסר כריזמה לחלוטין, הן בתור סופרמן והן בתור קלארק קנט, קשה מאוד להתחבר לדמות כל כך מרוחקת וחסרת חום כמו הקלארק קנט/ סופרמן של הנרי קוויל. זוד של מיכאל שנון היה מעולה, למרות המשחק הקר של קוויל, זוד היה מחושב אך אינו מנותק מרגש ורואים זאת על המסך. ראסל קרואו נון הופעה מצוינת בתור ג'ור אל וכפי שניתן לחזות  מראש, ג'ור אל שמשוחק על ידי שחקן בעל שם כמו ראסל קרואו יקבל זמן מסך ארוך. לזכותו יאמר שכל סצנה בה הוא הופיע הייתה מעולה.

 henry-cavill-stars-in-man-of-steelכנראה הבעיה הכי גדולה שלי עם הסרט, על אף העלילה הדקה והאקשן המחזורי היא התפיסה הלא נכונה של הדמויות, בין אם זה קלארק קנט/סופרמן או שאר דמויות המשנה המקיפות אותו. כתבתי בהתחלת הביקורת שלמרות הרצון להביא סופרמן חדש למסכים, סניידר ונולאן מאבדים את הגרעין אשר הופך את סופרמן לאייקון האלמותי שלנדנו להכיר ולאהוב. אם זה בילדותו של קלארק רואים את אביו המאמץ ג'ונתן קנט ( קווין קוסטנר) מלמד את בנו הקטן על כך שעליו להסתיר את זהותו גם במחיר חייהם של חבריו, מה שנוגד את דמותו של ג'ונתן קנט בצורה אבסולוטית. בנוסך לכך בהמשך הסרט ג'ונתן עושה מעשה חסר הגיון מחוץ לדמות לגמרי שדי גרמה לי סלידה חזקה מהסרט. במהלך נקרב הסופי סופרמן מקבל החלטות שנויות במחלוקת ( בלשון המעטה), בזמן שאנשים מצדיקים את הבחירה של איש הפלדה, קשה לי לצאת מהדעה שסופרמן יכול וצריך להיות יותר ממה שהראו בסרט, בגלל זה הוא סופרמן. לאורך כל הסרט קלארק מודרך על ידי ג'ור-אל להיות הדמות אליה תשאף האנושות להדמות  ולשאוף, "להצטרף אליה בשמש" אך הסופרמן שקיבלנו הוא ההפך הגמור מכך. סוף הסרט השאיר אותי במחשבה שהסרט נועד להצדיק טיפול "האביר האפל" על סופרמן כשהדמות המקורית אינה מצדיקה את זה. אנשים בכירים בתעשיית הקומיקס טענו כי הסוף שבר להם את הלב, קשה לי לא להסכים איתם בנושא הזה.

 איש הפלדה הוא הסרט אליו ציפיתי השנה ואין דרך לתאר אותו מלבד אכזבה. הסרט מנסה להביא סופרמן חדש אך בסופו של דבר קיבלנו סרט חסר רגש, קר ש נשען על קטעי האקשן שלו ורגע מעורר מחלוקת בסופו. האם יתפתח יקום סינמטי של דיסי בשנים הקרובות זמנים יגידו, אבל הסרט הזה אינו מהווה פתיחה טובה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “Man Of Steel- What's so funny about truth, justice and the american way

  1. jo הגיב:

    אכן סרט מזעזע.
    בניגוד אליך, אפילו לדמויות של ג'ור אל ולויס ליין לא הצלחתי להתחבר.
    כל התגובות והפעולות של הדמויות בסרט הרגישו לי קרות ולא אמינות ונועדו רק כדי לקדם את העלילה המשעממת וחסרת המקוריות של הסרט.
    בזמן האחרון, אני מתחיל להבין שהוליווד פשוט מזלזלת באינטיליגנציה של קהל הצופים. לא איכפת להם שם לעשות סרטים גרועים, כי רק ההייפ שמייצרים סביבם יגרום להם למכור מליונים, אז למה להתאמץ?

  2. tomshaps הגיב:

    סרטים גרועים תמיד היו (ותמיד יהיו). לזכות "איש הפלדה" יאמר שהוא לא גרוע באופן אבסולוטי (כמו, לדוגמה, רובוטריקים) – הסרט לפחות מציג מידה של יופי ויזואלי וסצנות האקשן (לפחות בחלק הראשון לפני שהן נהיות מסטיק) אכן מרשימות.
    לא היה טוב כמו שרצינו. אבל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

  3. עידו קליר הגיב:

    מסכים איתך לגמרי.
    קודם כל רוב הדמויות ( = השחקנים) היו חסרי כל כריזמה ואופי לטעמי. הנרי קוויל היה משעמם, קווין קוסטנר נראה כמו כוכב סרטים מזדקן שמעמיד פנים שהוא יודע לעבוד עבודת כפיים, כל הבריונים של זוד לא משתווים לטמבל המגודל והאישה מסופרמן 2, לויס ליין הייתה חסרת אופי, וסליחה לכל הישראלים הגאים אבל גם איילת זורר הייתה אנמית לדעתי.
    רק מייקל שאנון היה אמין ומעניין, ואפילו קצת הצטערתי כשהוא מת.
    דווקא לסצינות "tree of life" בתחילת הסרט, כל זכרונות הילדות של סופרמן, היה פוטנציאל, אבל איכשהו אף אחת מהן לא הייתה מרגשת לטעמי.
    והכי אני מסכים עם השורה התחתונה: לא היה גרוע, אבל גם לא היה טוב. חיכיתי הרבה זמן לסרט הזה, והתאכזבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s