ביקורת חוברות – 30.7.2013

 

 

 

 

החוברות שיבוקרו השבוע הן:

Hunger #1 || Mysterious Strangers #1 & #2 || Hawkeye Annual #1


עעע

Hunger #1
כותב: ג'ושוע הייל פליאקוב || אמנות: קירק לאונרד || הוצאה: Marvel Comics || מחיר: 3.99$
מבקר: תום שפירא

בסיפור הזה הייקום האולטימטיבי של מרוול צריך להתמודד עם האוייב הגדול ביותר שהדמויות הללו נתקלו בו – מפלץ בלתי ניתן לעצירה שהשמיד דמויות רבות מספור לאורך השנים. אני מדבר, כמובן, על נתוני המכירות המתדרדרים של האימפרינט הזה.

אין מה לעשות בנידון – המותג, שהתחיל בתור ניסיון לתת לדמויות האייקוניות של מרוול קומיקס שבו קוראים חדשים יכולים להיכנס בלי לדאוג לעשורים של המשכיות, הוא כבר בן יותר מעשור. יש לו המשכויות עצומה ומבלבלת משלו, הוא כבר מזמן שינה מסלול מ"הדמויות האייקוניות כמו שהן היו פעם" ל"אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו עם הגרסאות הללו": אז קפyן אמריקה הוא הנשיא וריד ריצ'ארדס רשע ורוב האקס מן מתים (נדמה לי). יכול להיות שהסיפורים עצמם טובים אבל הם בהחלט לא New Reader Friendly והמכירות משקפות את זה.
אז מרוול עושים מה שמרוול עושים כשהם נואשים – אירוע ענקי שמבטיח אקשן עצום מימדים ודמויות מוכרות שימותו כמו זבובים כדי לייצר תחושה של חשיבות. האירוע המרכזי: גלקטוס תוקף את כדור הארץ האולטימטיבי! אבל רגע, אתם אומרים, לא היה להם כבר סיפור עם גלקטוס? כן. אבל עכשיו זה גלקטוס הרגיל ולא האולטימטיבי – הכובע הסגול שלו בוודאי יבטיח מכירות של מאה אלף לפחות.
החוברת עצמה – בסדר. בעיקר סט-אפ ארוך שמציג לנו את הדמות המרכזית (ריק ג'ונס בתפקיד קפטן מרוול) ומנסה לשכנע אותנו שגלקטוס הוא ביג דיל. העניין הוא שבשלב הזה גלקטוס הוא כמו הג'גרנאוט באקס מן – דמות שכולם אומרים שהיא בלתי מנוצחת ומפחידה אבל שהפסידה בכל סיפור שבו היא הופיעה אז תכלס היא כבר מזמן לא מרשימה. פליאקוב עושה כמיטב יכולתו ליצור סקאלה קוסמית להופעה של האיום המרכזי וליצור אישיות יחודית לגרסה הזו של ריק ג'ונס וקירק, אמן גיבורי על קלאסי שיודע את העבודה, נותן לזה נופח שיתאים לכותר שומרי הגלקסיה ברגעיו הטובים… אבל כל העסק הוא מעט מידי ומאוחר מידי.
הייקום האולטימטיבי מת מרוול. אל תאריכו את סבלו לשווא.

images

Mysterious Strangers #1-2

כותב: כריס רוברסון || אמנות: סקוט קואלצ'ק || הוצאה: Oni Press || מחיר: 3.99$
מבקר: תום שפירא

שתי חוברות באותו השבוע? זה חילול קודש! זה טירוף! זה ספפפאאאאררררטטט … סליחה על הבדיחה הלא מצחיקה.
בכל אופן – "הזרים המסתוריים" הוא כותר חדש מבית Oni (סיסמה "היינו Image לפני ש- Image היו Image") שעוסק בקבוצה חשאית שלחבריה כוחות על יחודיים ומנטור בכיסא גלגלים שנלחמת בארגון רשע בעל מטרה לא ברורה בשנות השישים העליזות. בקיצור: זה הנוקמים (הזה הבריטי על המרגלים, לא האמריקאי על ת'ור ואיירון מן) פוגש את האקס מן.
2 הגיליונות הראשונים מהווים קשת סיפור בפני עצמם (קצר ולעניין, כמו שצריך) – שלושת גיבורינו העשויים ללא חת יוצאים לאי קריבי שהנשיא שלו התחיל להשתגע לאחרונה לחקור את המה והלמה. שלא במפתיע המשימה הפשוטה למראה מסתבכת כשהם מגיעים לאי ומגלים שם [ספויילר]. האם הם יצליחו לסכל את אוייביהם המרושעים ולהציל את חייהם? כנראה שכן כי חוברת מס' 2 צריכה לצאת חודש הבא.
זה כיף. זהו. זה קומיקס מהנה לקריאה – יש אקשן, הרתפקאות, מיקומים אקזוטיים, דמויות מוגדרות (ומעוצבות) היטב, אווירה שגובלת בקאמפ בלי לחצות אותו והבטחה לדברים מעניינים בעתיד. הבעיה העיקרית עם קומיקס כזה היא שפשוט אין מה להגיד עליו מעבר לעובדה שהוא מהנה לקריאה – אין פה איזושהי תצוגת כשרון חדש, או איזה גימיק שלא נתקלנו בו בעבר. אפילו רטרו-שנות השישים זה כבר לא משהו מיוחד (בטח שלא שבועיים אחרי Batman 66). הקומיקס נותן לכם בדיוק את מה שהייתם מצפים למצוא בקומיקס הרפתקאות של כריס רוברסון.
אני לא אומר את זה כביקורת – בתור קורא נהניתי מהקומיקס הזה. זה פשוט שבתור מבקר אין לי מה לומר עליו.

Hawkeye_Annual_1-300x455

Hawkeye Annual #1

כתיבה: מאט פראקשן || אומנות: חוויאר פולידו || חברה: Marvel Comics || מחיר: 3.99$

ביקורת: אביב ציפין

הוקאיי בגלגולו הנוכחי מוכיח הרבה דברים שסדרות קודמות לא הצליחו. הוא מוכיח שספר של מארבל יכול להופיע ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימז, הוא מוכיח שכותר בכיוכבו של הוקאיי יכול להיות מועמד למספר פרסי אייזנר ואפילו לזכות, והוא מוכיח שלסדרת הוקאיי מגיע גיליון Annual בפעם הראשונה.

על אף שזה גיליון Annual של הוקאיי, קלינט ברטון כמעט אינו נוכח כלל. במקום, הסיפור מתמקד בהוקאיי הצעירה, הלא היא קייט בישופ. חוברת השנתון בעצם מגשרת בין אירועי הקשת האחרונה ומה שצפוי לנו בארק הקרוב. דרכיהם של קלינט וקייט נפרדו וזו יצאה למסע משלה בלוס אנג'לס. מה שהוקאיי הצעירה מצפה לו כחופשת התרעננות בעיר השמשית מתגלה כתסבוכת אחת גדולה.קלינט הוא לא היחיד שרכש אויבים בסדרה הזו, ומהר מאוד נחשף שמדאם מאסק עוד זוכרת לקייט את מה שקרה במאדריפור; ומאדם מאסק דורשת נקמה.
הסדרה "הוקאיי" עד עכשיו הדגימה איך אדם פשוט מתמודד עם קשיי יום, ואיך הוא ממשיך הלאה למרות שלאט לאט הוא מאבד הכל. קייט תמיד הייתה לקלינט איזה נקודת תמיכה שייצבה אותו, מישהי שהיא לגמרי מגניבה ו-Kick ass. עכשיו כשזו לבד, היא מתחילה לקבל את אותו הסיפור כשהכל נלקח ממנה והיא נאלצת להתמודד עם החיים לבד. זה לא אומר שהיא לא קייט בישופ והיא לא מגניבה לגמרי בזכות עצמה.

לגיליון האניואל חוזר חוויאר פולידו, שגם צייר את גיליונות #4 ו-#5 בהם נתקלו קייט ומדאם מאסק זו בזו בפעם הראשונה. הסדרה אומנם ידועה על האומנות המרהיבה של דייוויד אז'ה, שרק השבוע זכה באייזנר על עבודתו בכותר, אבל זה לא אומר שאז'ה הוא היחיד שיכול לעשות פלאות עם צמד הקשתים בסגול. פולידו גם הוא מספק את אותו סגנון סיפור ייחודי עמוס בפאנלים עם קו פשוט, פתוח ונקי. לפאנלים הרבים והדינאמיים פולידו מוסיף מאפיין נוסף, איורים פנימיים בתוך ריבועי הקאפשן. לא רק שאנו נחשפים למונולוג הפנימי של קייט בעת החוויה, אנו חווים זאת בצורה מאוד ססגונית ויחודית עם אילוסטרציות של קייט מתייחסת לסיטואציה ומתייחסת לעצמה בתוך הסיטואציה בצורה מונפשת וחייה. גם החוברת הזו של הוקאיי מאויירת בצורה נהדרת וייחודית לא פחות מקודמותיה, ןמציגה עוד טוויסט וויזואלי יחודי שרק קומיקס נותן לעשות.

זה בהחלט הזמן לחגוג את הוקאיי בכל צורה אפשרית. הדמות מעולם לא קיבלה כזו הערכה, וגם אף סדרה של מארבל לא קיבלה כזו תשומת לב ייחודית כבר הרבה זמן. גיליון ה-Annual מספק נקודת קפיצה מושלמת לקוראים חדשים לקראת הקשת הבאה, ועוד פרק נוסף בסדרה המוצלחת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s