ארורה תהיה המלחמה הזו – בחזרה ל- Civil War

 

עורך: נעם רשף

לחמש דקות בערך השמועות אמרו שאחד הסרטים הקרובים של מרוול יהיה עיבוד לסיפור הקומיקס Civil War שכתב מארק מילאר ואייר סטיב מק'ניבן בשנת 2007. הסדרה הייתה מאוד (מאוד!) פופולארית: היא מכרה מאות אלפי עותקים, שינתה (זמנית) את הסטטוס קוו של היקום של מרוול, התחילה את שרשרת אירועי הקיץ שממשיכה עד היום[1] והזניקה את מארק מילאר למעמד של (עוד יותר) סופרסטאר. היא גם היתה סדרה גרועה. ממש, אבל ממש, גרועה.

מה שלא נקבל בסוף לא יהיה עיבוד ישיר לסדרה ההיא (וגם אם יהיה התוצאה בוודאי תהיה מאוד שונה מהמקור), אבל כל הבאז שנוצר סביב השמועות החזיר לסדרה הזו. Civil War היא לא סדרה שאהבתי אבל אני בהחלאט אוהב לנתח אותה,בעיקר כי מבחינתי היא דוגמה לרוב הטרנדים הגרועים ביותר בסיפורי גיבורי על בכמעט עשור האחרון. זה אולי לא סיפור טוב, אבל זה מקרה מבחן מצויין.

 

 

 

לא הסרט הנכון

לא הסרט הנכון

I העלילה

הסיפור מתחיל בתוכנית ריאליטי: חברי קבוצת הגיבורים הצעירה והלא ידועה New Warriors מככבים בתוכנית "גיבורי על בדרכים" שבה הם נלחמים בנבלים מול המצלמות בשורה של עיירות קטנות (הסיפור ממצב עצמו כהמשך ישיר למיני סדרה המצוינת New Warriors: Reality Check שהביא לנו את זאב וולס וסקוטי יאנג). הם נתקלים בכנופיית נבלים שמסתתרת בעיירה הקטנה סאמפורד, בזמן המאבק בין שתי החבורות משתמש הנבל ניטרו (שיש לו את כח העל להתפוצץ, אם לא ניחשתם מהשם) בכוח שלו ויוצר פיצוץ שמשטח חלק ניכר מהעיר – כולל בית ספר עם 600 תלמידים. כתוצאה מכך הציבור הרחב פונה נגד גיבורי העל ודורש שייעשה "משהו" בעניינם.

מכאן הסיפור מתמקד באיירון מן, שדורש שכל גיבורי העל יירשמו ויחשפו את הזהות הסודית שלהם בפני הממשלה במטרה לאפשר פיקוח עליהם, ומולו קפטן אמריקה, שרוצה לשמר את הסטטוס קוו של גיבורים במסכה. כל אחד מהם מגייס דמויות שונות לצדשלו. שני הצדדים נלחמים זה בזה כמה וכמה פעמים בשעה שכל אחד מקצין את העמדה (והפעולות) שלו עד שהעסק מסתיים בקרב סופר-דופר-אפי בני יורק. ואז קפטן אמריקה מוותר. איירון מן מנצח, חוק הרישום עובר ושום דבר לא יהיה כפי שהיה (עד לריבוט הבלתי נמנע שביטל את הכל).

II וכאן החלו צרותי

הרעיון של סכסוך בקהילת גיבורי העל כמוקד עלילתי הוא לא רע (גם אם לא חדשני במיוחד[2]); אחרי הכל, גיבורי על נלחמו אחד בשני פחות או יותר מאז הימים בהם למרוול עוד קראו Timely: הלפיד האנושי נגד נאמור, הנוקמים נגד המגינים, המעניש נגד דרדוויל, הענק נגד כולם. הרעיון של סכסוך אידיאולוגי בתוך הקהילה כמוביל לעימות הוא גם לא חדשני במיוחד: בזמן ש- Civil War רצה, כתב ג'ון רידלי (לימים התסריטאי של "12 שנות עבדות") סדרת קומיקס אינדי בשם American Way על היסטוריה אלטרנטיבית שבה גיבורי על פעלו בשנות החמישים והשישים והתפצלו על רקע המאבק לזכויות האזרח. לא מדובר בסדרה מופתית (בעיקר כי היא עדינה כמו פיל בחנות חרסינה ומציגה כמה טוויסטים מעניינים לרעיון גיבורי העל ואז מתעלמת מהם כדי לשרת את המטאפורה הפוליטית), אבל בהחלט מדובר בביצוע יותר מעניין לאותו רעיון.

הבעיה היא לא בקונספט אלא בביצוע שלו או, נכון יותר לומר – בחוסר המחשבה לעומק על ההשלכות של עלילה כזו על יקום משותף שיש לו לא רק הווה אלא גם עבר והיסטוריה. אתה יכול לראות זרעים של משהו מעניין ב- Civil War כסדרה עצמאית של מארק מילאר (לא שהייתי אוהב אותה, אבל היא בהחלט הייתה יותר נסבלת בצורה הזו); הבעיה היא שכסדרה עצמאית היא לא היתה יכולה לפתות את המעריצים בתמונה האייקונית של קפטן אמריקה נלחם באיירון מן. הסדרה מתקיימת במילכוד 22: העובדה שהיא חלק מהעולם של מרוול היא שהופכת אותה למעניינת ונותנת לה זכות קיום (American Way די נעלמה מהתודעה, הייתם חושבים שאחרי המועמדות לאוסקר של ג'ון רידלי מישהו יטרח להדפיס אותה מחדש כדי לרכוב על גל הפרסום), מצד שני – העובדה שהיא מתקיימת בעולם של מרוול אחראית למרבית הפגמים (אבל לא כולם) שהופכים את הסיפור לכל כך בעייתי.

 

III זה עולם קטן מאוד

בוא נתחיל מהבעיה הראשונה: תחילת הסיפור כושלת לחלוטין כנקודת מוצא לאירועים שמובילים את הסדרה. מוות של 600 ילדים הוא דבר נורא, ו"בעולם האמיתי" כישלון משטרתי שיסתיים בהרס של בית ספר שלם יכול להצית מהומות ברמה הלאומית. אבל אנחנו לא בעולם האמיתי, אנחנו בעולם של מרוול: אנחנו בעולם שבו פלישות חייזריות ודמוניות משטחות ערים שלמות על בסיס חודשי, שבו נבלי על בעלי כוח בלתי מוגבל משתוללים בלב אזורים מאוכלסים בלי הפסקה. האירוע הזה הוא מה שמרגיז את הציבור?! למה לא כמה שנים קודם כשקאנג הכובש השתלט על כל העולם תוך כדי הרג של מיליונים והריסת ערי בירה של כל מיני מדינות? למה לא כשת'אנוס הרג חצי מצורות החיים בכל היקום?! למה לא כשזקיפים הרגו 16 מיליון מוטאנטים בג'נושה? למה לא כשאולטרון הרג אומה שלמה ועיצב את גופות החללים בתור אזהרה לנוקמים? בעולם כזה המוות של 600 ילדים הוא כמעט שגרתי. אפשר להחליק את זה, הקש ששבר את גב הגמל וכו', אבל הבחירה העליתית הזו מראה בברור לאיפה הקומיקס הולך.

יום ממוצע ביקום של מרוול מכיל עד 100% יותר רובוטים ג'נוסיידים מהעולם של הקורא

יום ממוצע ביקום של מרוול מכיל עד 100% יותר רובוטים ג'נוסיידים מהעולם של הקורא

מילאר רצה ליצור קומיקס שמתרחש ביקום של מרוול אבל הוא לא רצה להתמודד עם ההשלכות של העולם הבדיוני שבו הוא פועל. הניסיון לטעון שבעולם האמיתי הקוראים לא היו מסכימים לקבל גיבורים במסכה שמסתובבים ברחובות ומרביצים לאנשים ושהפתרון הריאליסטי הוא ליצור ארגון ממשלתי שינהל את האנשים הללו כושל, משום שבעולם האמיתי אין היסטוריה של עשרות שנים שבמהלכה אותם גיבורים במסכה הצילו שוב ושוב (ושוב) את כל האנושות מהשמדה. מילאר אמנם בונה על העובדה שהאזרחים האמריקאיים ביקום של מרוול הוצגו כפטיים שמוכנים לקבל כל שמועה שלילית על הגיבור שהציל אותם כאמת לאמיתה ולרדוף אותו עד חורמה, אבל הוא מתעלם מהפופולריות של דמויות מסוימות שהוגדרו כנערצות באותו יקום: קפטן אמריקה, איש שנתן להיטלר אגרוף וניצח את מלחמת העולם השנייה כמעט לבדו, הופך לאויב הציבור מס' 1 בן לילה. כולם שונאים אותו ואת הגיבורים שלצדו וזה פשוט לא אמין: אני יכול לקבל את זה ששונאים אותו בקהל של FOX News או ב MSNBC אבל לא בשניהם.

הסוף של הסדרה, שבו טוני סטארק מנצח, כושל בגלל שהוא דורש שינויים מאסיביים מדי לצורה בה מרבית הדמויות של מרוול פועלות. ספיידרמן, חשוב להזכיר, הוא לא דמות, הוא קונספט: הקונספט הזה הוא "בחור צעיר בעל כוחות עכביש נלחם ברשע ומנסה לאזן את החיים האישיים השבירים שלו"; זה הסטטוס קוו שהדמות תמיד שואפת אליו. באותה מידה ארבעת המופלאים הם "משפחה של גיבורים שנלחמת ברשע ויוצאת לחקור עולמות חדשים" והענק המופלא הוא "דוקטור ג'קיל ומר-מפלצת-ירוקה-והרסנית".הקונספט הוא כמו גומיה – אתה יכול למתוח ולשחק איתו אבל בשלב מסויים הוא יקרע[3].

אם פיטר פארקר הוא עובד ממשלה רשום שלא צריך להסתיר את הזהות הסודית שלו (כי אין לו אחת), או לדאוג לשלם את שכר הדירה (כי הממשלה נותנת לו פנסיה) – למה בדיוק הוא לובש תחפושת? למה שלא יהיה לבוש במדי שוטר וזהו (אם אנחנו כבר רוצים ריאליזם בסיפור גיבורי העל שלנו)? ובנקודה הזו זה כבר לא ספיידרמן – זה סיפור אחר לגמרי; לא בהכרח סיפור רע אבל כבר לא הסיפור שהובטח לנו. Civil War, הסיפור שאמרו לנו ש"ישנה את הכל", פשוט לא עבד כשזה הגיע לרוב הכותרים של מרוול[4]. ואכן, רוב הסדרות אחרי Civil War עשו כמיטב יכולתן להתעלם מההשלכות של הסיפור עצמו – הענק המופלא היה בחלל, ארבעת המופלאים גם כן (בריצה הקצרה והמצויינת של דויין מקדאפי ז"ל), האקס מן עסקו בעניינים שלהם וספיידרמן היה כל כך פגום כדמות שהם היו צריכים לעשות לו ריבוט כדי לאפשר למישהו לעבוד איתו[5].

Civil War הוא סיפור גרוע בעולם של מרוול פשוט כי הוא לא מתאים לו: הדרך היחידה שהוא יכול לעבוד זה אם היוצרים היו מוכנים באמת להתחייב לשינויים שהועלו במהלך הסדרה; אבל הם לא היו מוכנים להתחייב שתשנה את הדמויות בצורה קיצונית מדי (היי ילדים – רוצים לקרוא את הסיפור המאגניב על איך פיטר פארקר ממלא טפסים על שימוש בכוח מוגזם אחרי המעצר של דוק אוק? גם אני לא). מה שקיבלנו הוא יצור כלאיים שלא יכול לעמוד בפני עצמו – סיפור שהיה ברור שכל ההשלכות שלו יאופסו ברגע שהוא נגמר[6].

תראו כמה שהאנשים האלו עצובים - כאילו הם יודעים שהם בקומיקס של ארק מילאר

תראו כמה שהאנשים האלו עצובים – כאילו הם יודעים שהם בקומיקס של ארק מילאר

 

 

[1] אני יודע שקשה להאמין אבל בשנים שלפני Civil War, מ-2003 בערך, לא היו אירועים גדולים בעולם של מרוול

[2] אחרי הכל –כל זוג גיבורי על חדשים שנפגשים בפעם הראשונה נוהגים להילחם זה בזה. גיבורי על נוטים לקחת נרטיבים רגילים ולהעצים אותם עד לרמת הגיחוך – כל ויכוח הופך לקרב, כל סכסוך משפחתי הופך למלודרמה עם קרובים אבודים, כל דרמת נעורים היא התפרצות של כוחות חדשים….

[3] דוגמה מחוץ לתחום הקומיקס – שרלוק הולמס. אפשר לשחק ולמתוח את ה"רעיון של שרלוק הולמס": להזיז אותו מלונדון, לשנות את תקופת הזמן, להפוך את ווטסון לאשה, את הולמס לגבר אפריקאי…. אבל בשלב מסוים הגומיה נקרעת ובמקום וריאציה על שרלוק הולמס אתה מקבל משהו שונה לגמרי.

[4] זה התאים לנוקמים – כי הקונספט שלהם הוא פשוט "קבוצה אקראית של גיבורי על" ולכן קל יותר לשחק איתו.

[5] One More Day הידוע לשמצה – שבו ספיידרמן מוכר את הנישואין שלו לשטן (מפיסטו) בתמורה להצלת חיי הדודה הזקנה שלו (זה נשמע מטופש…. אבל כשקוראים את זה זה אפילו יותר גרוע) ובדרך מקבל ריבוט להמשכיות שלו כולל את הזהות הסודית בחזרה. האובדן של הזהות הסודית היה, כמובן, הרגע הכי חשוב של הדמות במהלך Civil War

[6] ואכן – כל דבר שקרה בזמן Civil War בוטל במרוצת הזמן: חשיפת הזהות של ספיידרמן, המהפך האישיותי של איירון מן, המוות של קפטן אמריקה, חוק רישום גיבורי העל, יוזמת חמישים המדינות…. מי שיקרא את סיפורי מרוול היום לא יידע בכלל שהסיפור הזה התרחש

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ארורה תהיה המלחמה הזו – בחזרה ל- Civil War

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s