ביקורות שבועיות – אם בליל חורפי עובר באטמן…

TNMT: Casey & April #1  || Justice League of America #1 || Astro City #24

 

השבוע בקומיקס – גיבורים לא ירוקים ובלי שיריון, קופים קופצים המון ומשה משהו ברייאן היטצ'

 

TNMT: Casey & April #1

כתיבה: מאריקו טמאקי || אמנות: איירין קו || הוצאה: IDW || מחיר: 4$

מבקר: תום שפירא

תמונה 1

בוא נניח שאתם מאריקו טמאקי ובשנה שעברה הוצאתם את This One Summer, רומן גרפי ריאליסטי בהוצאה אלטרנטיבית קטנה שקטף כל פרס אפשרי בתעשיה וגרם להרבה קוראים למשוך באף, לנגב את העיניים ולהשבע שהם לא בוכים, מה פתאום, בכלל לא… אז מה הצעד הבא המתבקש?

אם עניתם – סדרת ספין אוף לצבי הנינג'ה בכיכובן של הדמויות האנושיות זכיתם בכל הנקודות. ועד כמה שזו התשובה שאף אחד לא ציפה לה מסתבר שזה עובד. הסיפור הזה ממשיך כמה קוי עלילה בסדרה הרצה של צבי הנינג'ה כרגע (אני מכיר את הסדרה אבל לא את העלילות הספיציפיות המדוברות), אבל כל מה שהקורא החדש צריך לדעת נמצא בגליון הזה: אפריל וקייסי, בגרסה הזו לפחות, הם זוג מבוגרים צעירים שיוצאים למסע לחלקים הנידחים יותר של ארה"ב בחיפוש אחר…. משהו. זה קשור לחייזרים אני חושב.

זה לא באמת משנה – העיקר בסיפור הוא ההזדמנות לנתק את הדמויות ממהומה שהיא חיים ולהכריח אותם להתמודד קצת עם הזוגיות החדשה איפה שאין הסחות דעת בצורת קרבות נינג'ה. הגיליון כן מספק סצנת אקשן מינימאלית, בכיכובן של הקלישאות השחוקות הללו – שני רדנקים בבר, ולקראת הסוף כן נרמז לנו על דמות אוייב מרכזית יותר, אבל רוב הזמן זה פשוט סיפור מסע. שני אנשים יושבים באותו ומדברים. אם השם צבי הנינג'ה לא היה מופיע על הכריכה היה אפשר  לפרסם את זה כסוג-הקומיקסים–הנורא-רגישים-שמוכרים-שבעים-עותקים, טמיקו מוצאת לדמויות קול טוב – הם מסוכסכים בלי שזה ירגיש כמו דרמה לשם הדרמה, ואיירין קו עושה עבודה מצויינת על האמנות: אווירת הדרכים הפתוחות, ההבעות מלאות החיים, היופי הפשוט שהיא נותנות לדמויות. זה קומיקס קטן ומקסים.

וסביר להניח שבחודש הבא זה יהיה קומיקס קטן ומקסים שיכיל כמה קרבות נינג'ה.

ציון: 8.0

Astro City #24

כתיבה: קורט ביוזיאק || אמנות: ברנט אנדרסון || הוצאה: DC / Vertigo || מחיר: 4$

מבקר: תום שפירא

קל לשכוח שקורט ביוזיאק שם. זה קל כי הוא תמיד עושה עבודה טובה, מספר סיפורים מהנים בצורה אלגנטית ומוסיף להם מספיק טסט וסאב טקסט כדי להפוך אותם ליותר מסתם בידור. הוא עושה את זה בהצלחה כבר שנים שדי התרגלתי שהוא שם ברקע. מה שאומר שהזנחתי את את הכתיבה שלו. בוז לי.

הגיליון הזה הוא עוד סיפור שעומד בפני עצמו בסדרת הלא-בדיוק-גיבורי-על-רגילים שלו ועוד דוגמה טובה לכישרון של האיש. הסיפור שלנו החודש עוסק בחיל על בציוולזציה של גורילות מדברות, שמחליט שנמאס לו להרוג אנשים (קופי-אדם, דינוזאורים מדברים, הבנתם את הקטע) למחייתו ובורח לעיר גדולה, איפה שהוא מוצא עבודה (כמובן) בתור גיבור על. רק שהוא מגלה מהר מאוד שהעבודה החדשה לא בדיוק שונה מהעבודה הישנה.

ביוזיאק כותב פה סיפור על חלומות והגשמה עצמית ועל הניסיון של אדם (טוב, קוף-אדם) לשלוט בגורלו כנגד ציפיות החברה. והוא עושה את זה ב-22 עמודי סיפור (עוזרת, כמובן, היא האמנות הטובה כתמיד של ברנט אנדרסון – לא אמן שגורף פרסים אבל מספר סיפורים נהיר מהמעלה הראשונה. האיש יודע את ערכה של הצגת דמויות בסיסית ובניית עמודים ברורה, אצלו אף פעם לא מתבלבלים). כרגיל ביוזיאק מצליח להחדיר לסיפור גם פן מטה-טקסטואלי שנמנע מהשתלטות מלאה על העלילה – זה סיפור על מישהו שנעשה גיבור על בעל כורחו, כי זה הז'אנר שבתוכו הוא נכתב, ומחליט ללכת נגד התכתיבים והציפיות; ביוזיאק ואנדרסון יצרו פה סיפור גיבורי על שמתפקד כדוגמה מצויינת לז'אנר (עם אקשן, סיפור רקע, הצגה של דמויות חדשות והרבה אנרגיה) שמצליח בו בזמן לתפקד כמשהו שעומד מחוץ לז'אנר. לזה, גבירותיי ורבותיי, קוראים כישרון.

נ.ב

Vertigo היקרים: אם אלקס רוס יכול להגביל את פועלו העתידי לאיור כריכות של הסדרה הזו אהיה מאושר. שלכם – תום ש. מבקר קומיקס

ציון- 8.5

 Justice League of America #1

כותב ואמן: בריאן היטץ' || הוצאה: DC Comics || מחיר: 5.99$

מבקר: חגי פלבסקי

Justice League Of America #1 Cover

סדרה שמתרחשת מחוץ להמשכיות. בריאן היטץ' ככותב וכאמן. נבלים חדשים. יש לסדרה הזו כל-כך הרבה סיבות להיכשל, אולי אפילו להיות אסון מוחלט (עם קצת כוח רצון, הכל אפשרי). אפילו אני כבר לא הייתי בטוח לגבי הכותר הזה. אז איך זה שהיא עושה את מה שהיא עושה כל-כך טוב?

סופרמן מוזמן לאיגוד מסתורי בשם ה-Infinity Corporation, שם פוגש במספר אנשים שעלו על זהותו הסודית (מאחר והסדרה מתרחשת מחוץ להמשכיות, שאר העולם לא יודע מיהו). הוא נכנס לחדר המלא בגופות. גופות שלו, מיקומים אלטרנטיביים. אחד האנשים מספר לו על מספר אבנים "מודעות" בשם אבני הנצח, להן יש "מערכת יחסים גמישה" עם רצף הזמן והחלל, שהצליחו "להביא" אתן את אותם סופרמנים. אותו אדם מתחנן לעזרה, אך סופרמן לא יכול לעזור כי אין לאותו איגוד שום מידע קונקרטי חוץ מש-"סופרמן הולך למות. כולם הולכים למות. אין יותר עתיד". באותו הזמן, שאר חברי הליגה (חוץ מאקוומן, שמתעמת עם האו"ם לגבי מערכת היחסים של אטלנטיס עם שאר המדינות) מוזמנים לכלא סופר-מקס (בעל אבטחה גבוהה יותר מהרגיל), שם נאלצים להתעמת עם הפאראסייט. סופרמן שומע את קריאת העזרה של הליגה ומכריז שהוא עוד יחזור. הוא מגיע לעזור לליגה, שם גרין לנטרן והפלאש נבלעו בחור תולעת לכוכב אואה, ועוזר להם להביס את פאראסייט. כשהוא חוזר למקום של האיגוד, הבניין נעלם כלא היה. ואז מגיעה דמות עם קשר עמוק לקריפטון ולסופרמן, דמות שנחשבה למיתוס.

הכתיבה של היטץ' הפתיעה אותי לטובה. היה ברור כבר זמן מה שהפרויקט הזה הוא הבייבי של היטץ', אבל פרויקט הכתיבה הקודם שלו, Real Heroes, לא היה מדהים במיוחד. הקונספט שהוא מציג מעניין למדי, הדמויות כתובות היטב והסדרה בהחלט נכנסה למנויים שלי.

מבחינת האמנות, היטץ' כבר מזמן לא בשיאו. מצד שני, הוא עדיין יותר טוב מחלק נכבד מהתעשייה כיום, לפחות במיינסטרים. האמנות הייתה דינאמית, הבעות הפנים היו בעייתיות ולא אקספרסיביות כמו פעם, אבל בגדול, היה טוב. היטץ' ממשיך עם מה שנהיה כבר טריידמארק שלו, שזה הפוזיציות המעניינות והלא-בהכרח-אפשריות-אנטומית של הדמויות, ולא בקטע ה-Hawkeye Initiative של המשפט.

לסיכום, מדובר בחוברת ראשונה ממש טובה והתחלה של סדרה מבטיחה, סדרה שאני מקווה שתימשך עוד הרבה זמן. כתיבה מצוינת, אמנות טובה והכל. שמונה חוצנים דוברי צ'כית מתוך עשרה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s