שחיה לילית, מאת ולדיק סנדלר


[גילוי נאות – מחבר הביקורת מכיר את יוצר הקומיקס, גם אם באופן שטחי למדי, בשל כך לא ינתן ציון בסוף הביקורת}

מבקר: תום שפירא

"ראיתי דברים שלא תאמינו. ספינות תקיפה בוערות מעל לכתף של אוריון, קרניים מבניות מנצנצות בחשכה ליד שער טנהאוזר. כל הרגעים הללו יאבדו בינות הזמן…. כמו דמעות בגשם…. זמן למות."

– בלייד ראנר

11837156_816563931792731_1783425272_o

יש קומיקסים ששווה לפתוח אותם בציטוט יומרני מתוך יצירה יומרנית עוד יותר. שחיה לילית הוא אחד מהם.

להמשיך לקרוא

מילים זה כל מה שיש לי – Rocket Racoon & Groot: Steal this Galaxy

כתיבה: דן אבנט, מחיר: 25$ (מהדורת כריכה קשה)

steal this galaxy

שלום וברוכים החוזרים למדור "מילים זה כל מה שיש לי" , המדור שבו- סליחה, ואו, הצטבר פה קצת אבק. מתי בפעם האחרונה כתבתי פה משהו… 2013?! ואו. אני לא מאמין שזה עדיין קיים. תנו לי שניה לנקות פה ואחזור אליכם.

תודה. בכל אופן – "מילים זה כל מה שיש לי" היה המדור הראשון שכתבתי בשביל עלילון בימים שעוד הייתי מוגדר כ"כותב אורח" ולא כ"דיקטטור לכל החיים". המטרה של המדור הייתה לעסוק בספרים (כאלו בלי ציורים) שקשורים לעלום הקומיקס – ספרים על יוצרי קומיקס, ספרים על יצירות קומיקס, ספרים מצד יוצרי קומיקס. כמו שאפשר לנחש זה היה מדור מאוד פופלארי [מבטל מצב ציניות].

להמשיך לקרוא

מילים, זה כל מה שיש לי – The Fictional Man

The Fictional Man
כותב: אל יואינג

הכותב בהה בדף הלבן, פאניקה מלאה כל חלל בגופו ובנפשו. הדדליין – השם מעולם לא היה הולם יותר – מצמץ אליו מהעתיד הקרוב. כל תקתוק של השעון נשמע כמו פעמוני יום הדין (וזה היה השעון הדיגיטאלי – את שעון המחוגים העתיק הוא ניפץ כבר בהתקף הפאניקה הקודם) המבשרים על סוף – סוף העולם, סוף הקריירה, סוף ההזדמנויות. הוא היה נואש. ולכן הוא עשה מה שרק כותבים נואשים במיוחד עושים…

15802892

להמשיך לקרוא

מילים זה כל מה שיש לי: How to Read Superhero Comics and Why

כתיבה: ג'ף קלוק ןן  שנת הוצאה: 2002 ןן  הוצאה: Continuum ןן מס' עמודים: 216.

במגדל השן מסתתר לא איזה נבל על שרוצה להשתלט על העולם, אלא רק אינטלקטואל עלום שם שרוצה שתיקחו את הז'אנר שהוא אוהב בקצת יותר רצינות וכבוד. חבל רק שלפעמים המחיר של הכבוד הוא חוסר בהירות, טיאטוא החלקים המביכים של היסטורית הז'אנר מתחת לשטיח ועודף של יומרנות פה ושם.

להמשיך לקרוא

למה אני קורא גרנט מוריסון – תום שפירא על ספרו החדש

אם השם תום שפירא נשמע לכם מוכר, זה בגלל שבמשך חצי השנה האחרונה הוא אחד מהכותבים הקבועים באתר, זה האחראי בין השאר על פינת "מילים, זה כל מה שיש לי", המדור היחידי באתר העוסק בספרים טקסטואלים (אתם יודעים, אלו בלי הציורים). אם גם אתם אהבתם את טקסטים פרי עטו שהתפרסמו פה עד כה, בטח תשמחו כפי ששמחנו אנחנו לשמוע שתום שפירא פרסם את ספרו העיוני הראשון "Curing the Postmodern Blues" העוסק בקומיקס Filth של גרנט מוריסון. לרגל האירוע ביקשנו מתום שפירא שיכתוב כמה מילים על הספר ויציאתו. בתגובה קיבלנו את מכתב האהבה הזה לגרנט מוריסון. מקווים שתהנו, ואם אתם אוהבים את גרנט מוריסון ואוהבים לקרוא ספרים על קומיקס, אל תשכחו לבקש את Curing the Postmodern Blues בחנות הקומיקס הקרובה לביתכם.

–          צוות עלילון

אני יודע למה אני אוהב את מה שאני אוהב: אני אוהב את אלן מור בשביל התחכום הטכני והאתגר האינטלקטואלי, את גארת' אניס בשביל הדמויות והרגש, את וורן אליס בשביל הציניות המהולה באידיאליזם, את ג'ו קייסי בשביל הטירוף, את כריס וויר בשביל העיצוב, את מייק קארי כי אני סטודנט לספרות, את מילר (פרנק) בשביל הקשיחות, את מילר (מארק) כי מגיע לי לסבול, את ווידון בשביל הדיאלוגים ואת מיליגן כי אני אף פעם לא יודע מה יקרה.

למה אני אוהב את מוריסון? בחיי שאני לא בטוח. להמשיך לקרוא

מילים, זה כל מה שיש לי: Minutes to Midnight – Twelve Essays on Watchmen

עורך: ריצ'ארד בנסם ||  שנת הוצאה: 2011 ||  הוצאה: Seaquart Publishing ||  עמודים: 180 ||

ביקורת: תום שפירא

(גילוי נאות: כותב שורות אלו הגיש גם הוא כתב יד להוצאה האחראית על יצירה זו, כתב יד שהתקבל ונמצא כעת בשלבי עריכה. אי לכך ובהתאם לזו, קחו כל מה שאתם קוראים פה בעירבון מוגבל. במיוחד את הנאצות…)

אסופות מאמרים הן עסק מוזר. בספר רגיל זהו שם המחבר המעטר את הכריכה באותיות קידוש, ומי שמעוניין למצוא שמות נוספים (לדוגמה – העורך) מוזמן לחפש לו בקפלי הכריכה הפנימית או ברזומות של עורכים מבית ההוצאה. העורך בספר רגיל הינו תמיד בחזקת נוכח-נעדר – ידו בכל עמוד אך שמו ידוע רק למתי מעט[1]. אך לא כך הדבר באוסף מאמרים. במקרה שכזה יהיה זה שמו של העורך על הכריכה, והדברים הראשונים שנקרא יהיו דבריו. ובמקרה שלפנינו, העורך ריצארד בנסן מסביר בדברי הפתיחה שלו שהוא מודע היטב לגודלו המומנטלי של Watchmen בעולם קוראי ומבקרי הקומיקס:  "אילו בית ההוצאה היה מפרסם שניים עשר כרכים על Watchmen, כל אחד זהה בגודלו לכרך זה, עדיין לא היו כלולים אלא מתי מעט מהדברים המעניינים שיש לומר על היצירה".

להמשיך לקרוא