פרוייקט סופרמן מציג: על-אנושי, על אנושי מדי

אם כן, בחלק הקודם של פרוייקט סופרמן ראינו שסיפורו של בנה האחרון של קריפטון הינו למעשה סיפור ההורים של סיגל ושוסטר, שכמו סופרמן נאלצו להגר מעולם ההשכלה המזרח-אירופאי שהתפוצץ אל ארצות הברית. כמו כן ראינו שלפני שסיגל ושוסטר יצרו ב1938 את הסופרמן שכולנו מכירים, הם יצרו סופרמן אחר, סימפטי קצת פחות, נבל קצת יותר. שתי השאלות שעלו בסוף החלק הקודם הן מדוע סיגל ושוסטר יצרו שני גיבורים כלכך הופכיים דווקא באותו שם, ומדוע, בפעם השניה שיצרו את סופרמן, הם שילבו לתוכו את הביוגרפיה והפנטזיה שלהם עצמם? את התשובה לשתי שאלות אלו נמצא היום. בואו נתחיל.

חלק שני: – ניטשה והיטלר, סיגל ושוסטר

את המונח סופרמן טבע לראשונה ניטשה. בתרגום לעברית המונח הופיע כ"על-אדם", במקור הגרמני הוא הופיע כUbermensch. את אחד מהמופעים החשובים ביותר של המונח סופרמן אפשר למצוא בספרו של ניטשה "כה אמר זרתוסטרא". הנה קטע מתוך המבוא של הספר. בזמן הקריאה, הרגישו חופשיים להחליף את המונח על-אדם במונח סופרמן, כדי להקל על המשך הדיון.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פרויקט סופרמן: בנה האחרון של תנועת ההשכלה

בין אם נאהב אותו ובין אם לא, סופרמן הוא הדמות החשובה ביותר בתעשיית הקומיקס. לאו דווקא הטובה ביותר, בוודאי לא המעניינת ביותר, אך בהחלט החשובה ביותר. בין אם מסתכלים על לידת הז'אנר, על המעבר מתור הזהב לתור הכסף, על המהפכה של אלן מור, על הרנסנס של שנות התשעים – בכל נקודה בה תעשיית הקומיקס משנה את פניה אפשר למצוא את סופרמן במרכז העיניינים. כמו שניסח את זה אלכס לות'ר בInfinite crisis בחוברת החמישית: "For some reason I can't explain, everything comes from Superman".

אבל למה סופרמן כלכך חשוב? מה במרכיבים שלו, הספרותיים והחוץ ספרותיים, מוביל לכך שהוא מרכז בתוכו את כל המשמעויות של הז'אנר? מה גורם למשמעויות האלו להשתנות ולמה הן משתנות דווקא כך? על כל השאלות האלו הפרוייקט ינסה לענות.

להמשיך לקרוא