למה אני קורא גרנט מוריסון – תום שפירא על ספרו החדש

אם השם תום שפירא נשמע לכם מוכר, זה בגלל שבמשך חצי השנה האחרונה הוא אחד מהכותבים הקבועים באתר, זה האחראי בין השאר על פינת "מילים, זה כל מה שיש לי", המדור היחידי באתר העוסק בספרים טקסטואלים (אתם יודעים, אלו בלי הציורים). אם גם אתם אהבתם את טקסטים פרי עטו שהתפרסמו פה עד כה, בטח תשמחו כפי ששמחנו אנחנו לשמוע שתום שפירא פרסם את ספרו העיוני הראשון "Curing the Postmodern Blues" העוסק בקומיקס Filth של גרנט מוריסון. לרגל האירוע ביקשנו מתום שפירא שיכתוב כמה מילים על הספר ויציאתו. בתגובה קיבלנו את מכתב האהבה הזה לגרנט מוריסון. מקווים שתהנו, ואם אתם אוהבים את גרנט מוריסון ואוהבים לקרוא ספרים על קומיקס, אל תשכחו לבקש את Curing the Postmodern Blues בחנות הקומיקס הקרובה לביתכם.

–          צוות עלילון

אני יודע למה אני אוהב את מה שאני אוהב: אני אוהב את אלן מור בשביל התחכום הטכני והאתגר האינטלקטואלי, את גארת' אניס בשביל הדמויות והרגש, את וורן אליס בשביל הציניות המהולה באידיאליזם, את ג'ו קייסי בשביל הטירוף, את כריס וויר בשביל העיצוב, את מייק קארי כי אני סטודנט לספרות, את מילר (פרנק) בשביל הקשיחות, את מילר (מארק) כי מגיע לי לסבול, את ווידון בשביל הדיאלוגים ואת מיליגן כי אני אף פעם לא יודע מה יקרה.

למה אני אוהב את מוריסון? בחיי שאני לא בטוח.

דמדומי הסופר גיבורים: הלהג האינסופי \ אלן מור – חלק ג'

הצעת סדרה לא מפורסמת עבור הוצאת DC

(תרגום מבוא והערות שוליים: אורן ירמיה)

דברי מבוא

חלק א' – מה זה קרוסאובר, מה זה קומיקס בסוף שנות ה80'

חלק ב' – מסגרת הסיפור, מסעות בזמן ואבן הראשה של באטמן

העולם וסיפור הרקע

העולם המוצג בדמדומים אינו עולם עליו השתלטו הסופר-גיבורים בכוונה תחילה, כי אם אחד בו הם ירשו את העולם כמעט כברירת מחדל לאחר שמוסדות חברתיים שונים החלו לקרוס בפני שינוי חברתי מואץ, מה שהשאיר את הסופר גיבורים, בעל כורחם, כמין סוג של מעמד מלוכה חדש. כאשר הממשלה והסמכות האזרחית כמעט ונעלמו לחלוטין, לכל אחד מהאזורים השונים של אמריקה  היו את הסופר גיבורים המקומיים שדאגו להם. בהתאם לכך הסופר גיבורים החלו להתקבץ לתוך שבטים, כשכל שבט הופך למגן הבלעדי של האזור שלו. בהווה של העולם שלנו ישנם מספר "בתים" מסוג זה שלמעשה מעצבים מחדש את אמריקה למעין משטר אצולה פיאודלית, במונחים של פוליטיקה אם כי לא של טכנולוגיה שהינה מתקדמת בדיוק כפי שניתן לצפות שתהיה בסביבות שנת 2000.

התפתחות החברה העתידית הינה דבר שאני מתכוון לתאר בפירוט, אם כי לא פה ועכשיו. אני כן אגיד שאני רוצה להמנע מתמונת העתיד כשממה גרעינית המאפיינת את האביר האפל, ווטצ'מן, רונין וסיפורים רבים אחרים המוצגים בקומיקס ובמדיומים אחרים בימינו, כמו סרטי הלוחם בדרכים ודומיו. אני ארצה להמנע ממנה בגלל שאני מרגיש שתמונה זו כבר נהפכה לקלישאה,  ולמרות שהיא בהחלט מקדמת את מטרתה ומעלה למודעות את הסכנות הקיימות בהווה על ידי הצבעה על חלק מההשלכות האפשריות המחכות בעתיד, אני אישית מרגיש שכבר אבד עליה הקלח כמוטיב במאה העשרים ושאעדיף למצוא סוג חדש של אסון. אני רוצה להראות עולם שלאחר ששרד את איום השואה הגרעינית שנראתה בלתי נמנעת משנות החמישים עד תחילת שנות התשעים, מצא את עצמו על מול תחושה מאיימת ובלתי ניתנת לתפיסה במידה שווה, התחושה שייתכן ולא תהיה שואה שכזו לעולם. שלגזע האנושי עלול להיות עתיד, ומכך שאולי הוא אף יאלץ להתמודד איתו, ולא רק ירשה לעצמו להיפטר מאחריות דרך ענן פטריה נוח אחד או מאה-אלף. בעקבות התחזיות של אלווין טופלר ועתידניים נוספים[1], אני רוצה להראות עתיד בו הכל, החל במבנה המשפחתי וכלה בכלכלה, איבד את צורתו הממורכזת וזכה לצורה חדשה לחלוטין. צורה שאולי מתאימה יותר להישרדות בתנאיי המחיה החדשים של המאה העשרים ואחת, אך  עדיין משובשת וכאוטית עבור אלו שחיים בה, שנלכדו באחד מהרגעים ההיסטוריים הללו כשמודל אחד של החברה משתנה לאחר, כמו בזמן המהפכה התעשייתית לדוגמא. האנשים של העולם שלפנינו מצאו את עצמם עוברים מהפך שהינו ביזארי ואבסטרקטי יותר אך אלים בדיוק באותו מידה, ובעוד המוסדות קורסים מסביבם בפני שיטפון השינוי החברתי, הם מצאו את עצמם אוחזים בשבטי הסופר גיבורים השונים כעוגנים היציבים היחידים בעולם המשתנה ללא הפסקה. בזמן בו אירוע דמדומים המרכזי מתרחש, ישנם שמונה "בתים", כל אחד מכיל שבט אחר של סופר גיבורים, המפוזרים ברחבי אמריקה, למרות שכפי שנראה חלק מהבתים הינם נטושים או לא מעורבים בעולם בשום מובן אקטיבי. אני אתמודד איתם אחד אחד, ואציג כך את הדמויות המרכזיות שלנו לאורך הדרך, בית אחרי בית.

איך זה היה נראה, גם במונחים של טכנולוגיה.

בתי הגיבורים

הבתים: בית הפלדה (House of Steel), בית הרעם (House of Thunder) בית הטיטנים (House of Titans), בית המסתורין (House of Mystery), בית הסודות (House of Secrets), בית הצדק (House of Justice), בית המחר (House of Tomorrow) ובית המאירים (House of Lanterns).

חדשות השבוע 06.01.2012: טיזרים לעתיד, סיכומים לעבר, וכל אנשי העטלף

עורך תורן: אורן ו. ירמיה

1. מיטב איחולינו השבוע מופנים לפיטר דיוויד, הכותב הקבוע של X-Factor ואחד מהכותבים הוותיקים והאהובים בתעשייה, שבמהלך השבוע האחרון חווה שבץ מוחי, ונמצא כרגע בהתאוששות. מי שמחפש את הדרך הטובה ביותר לעזור, מוזמן לקנות את ספרי הפרוזה שכתב, עליהם הוא יקבל את התגמולים הגבוהים ביותר. מצד שני, יש גם 10 סיבות למה לא לעזור, נגיד זה שהוא כותב כלכך טוב שזה לא פייר לשאר כותבי הקומיקס או העובדה שאפילו בזמן ההתאוששות הוא מספיק ליצור יותר קומיקס מאמנים מסויימים. לשיקולכם.

2. עם סיום השנה האזרחית 2012 ותחילת 2013, מגיעות רשימות סוף השנה בקומיקס. ניוזרמה עושים עבודה יסודית ומפרסמים את רשימת עשרת יוצרי ויוצרות הקומיקס שיש לשים עליהן עין השנה, עשרת האירועים הגדולים שיש לצפות להם ב2013 (במקום ראשון: המשך ההתרחבות של הוצאת אימאג')(הל יה!),עשרת הטרנדים שליוו אותנו במהלך 2012 ובתקווה נפטר מהם השנה, ועשרת הדמויות שהולכות לקבל את הפוש של החיים שלהן ב2013.

3. עוד סיכומי שנה ששווה לבדוק: תוצאות סקר הגולשים של בלידנג קול עם הקטגוריות המעולות של הרגע המטורף ביותר של השנה (פיטוריה של גייל סימון) ועוד. בסט שוט אקסטרז מעניקים  מדליות זהב, כסף וברונזה לתופעות, כותבים, וכותרים שכיכבו ב2012 ומסמנים התופעות המסקרנות ביותר לדעתם שמחכות לנו ב2013.

4. קומיקס אליינס מסכמים את שערי החוברות היפים ביותר אי פעם השנה בחגיגה מדהימה לעיניים.

הכריכה האהובה עלי מהשנה החולפת.

דמדומי הסופר גיבורים: הלהג האינסופי \ אלן מור – חלק ב'

הצעת סדרה לא מפורסמת עבור הוצאת DC 

(תרגום, מבוא והערות שוליים: אורן ו. ירמיה)

דברי מבוא

 חלק א' – איך עושים קרוסאובר ועל האקלים היצירתי בסוף שנות ה80'

הסיפור עצמו

אוקי… אז בהנחה ששישה עמודים זה די והותר להקדמה, אנחנו עכשיו נעבור לדון בעלילת הסיפור עצמו. במשך הקריאה אני מבקש ממכם לזכור שראשית, מדובר בסיפור בו מסע בזמן מהווה מוטיב מרכזי, ולכן עשוי להיות קשה לפרקים להציג את האירועים בסדר כרונולוגי ברור מבלי להתבלבל, ועל כך אני מתנצל מראש. שנית, לאור העובדה שאני בעצמי עדיין לא חשבתי על כל הפרטים הקטנים… אלא אם אני אחשוב עליהם בהמשך כתיבת ההצעה כאן, כפי שקורה לעתים קרובות… אז הולכים להיות כמה אזורים בהם העלילה תשמע שטוחה יותר ומעוררת השארה פחות מהאזורים שמסביב להם או שבהם הסיפור יהיה מעט מעורפל. אני מקווה שלא יהיה בכך בכדי לפגום בהנאה שלכם מהרעיון, מאחר והדברים האלו ילוטשו עד שיגיעו למלוא זוהרם בתסריט עצמו. שוב אני אזכיר את הווטצ'מן כדוגמה לאופן בו כלכך הרבה מהדברים האלו מוצאים את דרכם רק בשלבי הטיוטה הסופיים, ואבקש ממכם סבלנות בנקודות בהן היא נדרשת.

דמדומי הסופר גיבורים: הלהג האינסופי \ אלן מור – חלק א'

הצעת סדרה לא מפורסמת עבור הוצאת DC 

(תרגום, מבוא והערות שוליים: אורן ו. ירמיה)

דברי מבוא

אוקי, אני בטוח שכפי שהדברים האלו נוטים להיות, הטקסט כאן הולך להיות להג אין-סופי. אבל לפני שאתחיל, רציתי לכתוב את הרעיונות שלי לגבי עניין אירועי הקרוסאובר הענקיים כולם, חלקית בתגובה למכתב של פול[1] על הנושא וחלקית מתוך רצון להבהיר את מחשבותיי עבור עצמי. איכשהו בהמשך, בתקווה, תצליחו להציץ אל תוך ההיגיון מאחורי מתאר העלילה שאני מתכוון לכתוב, ומכך תוכלו להבין יותר את הסיבות שהובילו אותי לעצב אותו בדרך בה אני מתכוון לעצב אותו.

דמדומי הסופר גיבורים: הלהג האינסופי \ אלן מור – דברי מבוא

 דברי מבוא: אורן ו. ירמיה בשם צוות עלילון

בשנת 1987, בעודו מהווה אחד מהכותבים הראשיים של DC, אלן מור כתב הצעה לאירוע קרוסאובר כלל הוצאתי בשם Twilight of the Superheroes. כתב ההצעה הינו מכתב ארוך (במלואו הוא ממלא 30 עמודים), וכולל לא רק את עיקרי הסיפור, אלא גם הערות ארוכות של אלן מור לגבי מצב השוק, האפשרויות המגולמות ברעיון סופר-הגיבורים, טפיחות על השכם לעצמו ולכמה קולגות נבחרים ועוד. ההצעה נרכשה על ידי ההוצאה, אך לפני שהאירוע יצא לפועל, אלן מור והוצאת DC נקלעו למריבה עצומה. בסופה של המריבה אלן מור פרש מעבודתו, סירב לעבוד עבור ההוצאה אי פעם בעתיד, ואפילו דאג להכניס לכל חוזה עליו חתם מאז סעיף שאומר שאם DC קונים את ההוצאה, כל המחויבויות שלו כלפיה מבוטלות לאלתר. לאחר עזיבתו של אלן מור, ההצעה נגנזה ולא יצאה לפועל מעולם.

מכיוון שההצעה כה רחבה וכמה מעניינת, אנחנו כאן בעלילון החלטנו לתרגם ולהעלותה לאתר. כפי שכבר צויין, המכתב ארוך ביותר, ולכן פרסום התרגום יתפרסם בשלבים. כבר מחר (שישי) נפרסם את החלק הראשון של המכתב, הכולל בעיקר את דברי הפתיחה והערות על תופעת הקרוסאוברים כולה, תופעה בת 3 שנים סך הכל בעת כתיבת ההצעה. בפעם הבאה נמשיך ונפרסם את התרגום של עיקרי עלילת הסיפור, שבהתאם לאופן בו מור כתב זאת, נגועים גם הם במחשבות כלליות ואסוציאציות חופשיות.

שניה לפני שנפרסם את ההצעה עצמה, החלטנו להעלות כמה דברי מבוא על למה ואיך, אפילו בלי חלוקה לפאנלים וצירוף אומנות, ההצעה הזו מעניינת לקריאה.

השבוע בעלילונים 11/9

החוברות שיבוקרו השבוע:

  Defenders #10 ||#1 Guarding  the Globe || Hawkeye #2

 #1 Guarding  the Globe

כתיבה: פיל הסטר || אומנות: טוד נואק || הוצאה: IMAGE || מחיר: 3.50$||

אי אז לפני 10 שנים, יצר רוברט קריקמן את Invincible. אחת מדמויות הסופר-גיבורים שאינם משוייכם למארוול או דיסי המצליחות ביותר והמוצלחות ביותר אי פעם. מאז ועד היום יצאו בסדרה הרצה של הדמות יותר מ100 חוברות, ובשנים האחרונות הסתמנו בחוברות שתי מגמות/ הראשונה היא מגמה של הרחבת היקום העוטף את הדמות הראשית, והפיכתו ממשהו שנראה כמו פארודיה על DC למשהו עצמאי, חדש ומרתק. המגמה השניה היא של הדרדרות באיכות החוברות, והפיכה מסדרה שאי אפשר לחכות לחוברת הבאה שלה, לסדרה שלא מצליחים להזכר מה קרה בחוברת הקודמת שלה.

Before Watchmen – סיכום ביניים

מבוא

את ההתחלה של הסיפור של היום יעסוק כל חובבת קומיקס מכירה. אי אז ב1986-87, לפני 25 שנים, הלכו שני יוצרי קומיקס יחדיו ויצרו מקסי-סידרה בת 12 חוברות ששינתה את כל מה שאפשרי ובלתי אפשרי בז'אנר הסופר-גיבורים האמריקאי. ליוצרים קראו אלן מור ודייב גיבונס, והסדרה הייתה כמובן סדרת המופת Watchmen .

גם את ההמשך רובנו נכיר. לפני קצת פחות משנה DC החליטו לחזור אל היקום של ווטצ'מן ולייצר 7 מיני-סדרות שיספרו את מה שקרה לדמויות מהסדרה המקורית לפני הסדרה עצמה, בפרוייקט שיקרא בשם המפתיע Before Watchmen. מרגע שDC הכריזו על הפרוייקט הזה, האינטרנט והקהילה כולה התפוצצה בפרשנויות, דעות בעד, דעות נגד, גינויים של הפרוייקט מצד אלן מור, הצטדקויות של הפרוייקט מצד האמנים שלקחו בו חלק ועוד ועוד.

כיום, הפרוייקט השאפתני המדובר נמצא כבר במחציתו, ונראה שזה הזמן לעשות סדר בכל הבלאגן הזה שנקרא Before Watchmen. כדי לעשות זאת נבחן את הפרוייקט משלוש הזוויות בהן הותקף והוצדק הכי הרבה: מהבחינה החוקית, מהבחינה המוסרית, ומהבחינה האומנותית. מוכנות? בואו נתחיל.

 

חדשות 27.5.2012 – חתונה לבנה

1. מוקדם ביותר השבוע, מארוול ניצלה את קשריה ברשת ABC כדי להכריז דרך וופי גולדברג על החתונה החד-מינית הראשונה בז'אנר הסופר-גיבורים בין המוטנט הקנדי נורט'סטאר, וחברו לחיים קייל. בעוד שרוב קהל הקומיקס קיבל את החדשות בברכה, נרשמה ההתנגדות המצופה מצד השמרנים ההומופובים, כמו גם התנגדות מעניינת קצת יותר מצד דוברים גאים (או לפחות דובר גאה אחד). בהזדמנות זו אנחנו רוצים לאחל מזל טוב לזוג החדש, ומי יתן שלא תגמרו כמו 99% מהזוגות הנשואים במארוול. 

2. בתגובה לפריצת הדרך של מארוול, DC הכריזו שבהמשך החודש אחת מהדמויות האייקוניות שלהן שעוד לא הוצגה בהמשכיות הנוכחית, תכתב מחדש כהומוסקסואל. מכוני ההימורים נפתחו, ולכל אחד יש דעה. כרגע, ככל הנראה, הכסף החכם ניצב דווקא על אלן סקוט, הגרין לאנטרן הראשון.

פרוייקט סופרמן מציג: על-אנושי, על אנושי מדי

אם כן, בחלק הקודם של פרוייקט סופרמן ראינו שסיפורו של בנה האחרון של קריפטון הינו למעשה סיפור ההורים של סיגל ושוסטר, שכמו סופרמן נאלצו להגר מעולם ההשכלה המזרח-אירופאי שהתפוצץ אל ארצות הברית. כמו כן ראינו שלפני שסיגל ושוסטר יצרו ב1938 את הסופרמן שכולנו מכירים, הם יצרו סופרמן אחר, סימפטי קצת פחות, נבל קצת יותר. שתי השאלות שעלו בסוף החלק הקודם הן מדוע סיגל ושוסטר יצרו שני גיבורים כלכך הופכיים דווקא באותו שם, ומדוע, בפעם השניה שיצרו את סופרמן, הם שילבו לתוכו את הביוגרפיה והפנטזיה שלהם עצמם? את התשובה לשתי שאלות אלו נמצא היום. בואו נתחיל.

חלק שני: – ניטשה והיטלר, סיגל ושוסטר

את המונח סופרמן טבע לראשונה ניטשה. בתרגום לעברית המונח הופיע כ"על-אדם", במקור הגרמני הוא הופיע כUbermensch. את אחד מהמופעים החשובים ביותר של המונח סופרמן אפשר למצוא בספרו של ניטשה "כה אמר זרתוסטרא". הנה קטע מתוך המבוא של הספר. בזמן הקריאה, הרגישו חופשיים להחליף את המונח על-אדם במונח סופרמן, כדי להקל על המשך הדיון.