Siege #1 || Captain Britain and the Mighty Defenders #1
Siege #1
כתיבה: קירון גילן || אומנות: פליפה אנדרדה || חברה: Marvel Comics || מחיר: 3.99
מבקר: אביב ציפין
איכשהו יצא שדווקא אחד הכותרים שהכי עניינו אותי בליין הטיי-אינים לאירוע הקיץ של מארבל הוא אולי מאלו ששקועים בו הכי עמוק. לטיי-אינים תמיד יש פוטנציאל לתת טוויסט מיוחד עם הסטטוס קוו השונה, אבל בדרך-כלל בשביל ממש לממש אותו צריך דיסטנס מהאירוע עצמו. כאן, גילן לוקח את אחד החלקים המרכזיים בסיפור שהיקמן כתב, וממרכז אותו סביב משהו טיפה יותר אישי- מכתב הפרידה שלו ממארבל.
ראיתם משחקי הכס? יופי, כי זה בערך החומה משם, רק שכאן קוראים לזה ״המגן״. בפיקוד המגן עומדת אביגייל בראנד אחרי שירשה את מקומו של ניק פיורי. תחת פיקודה של בראנד עומדים שורת וואריאציות מיקומים שונים של גיבורים מוכרים, כולם בגלות של החומה- כולם שומרים על הרוע מהצד השני לחדור לממלכתו של דום.
בין חברי הצוות שלה נמצאות לאה בת השאול, קייט בישופ מימי הביניים, מיס אמריקה, ליאונרדו דה ווינצ׳י, צבא של סקוט סאמרז ועוד.
לכותר יש קשר לאירוע Siege, כמו שלאירוע של בנדיס היה קשר לסיפור הקלאסי Under Siege (אין). אז מה יש? דרך מאוד נוחה בה גילן יכול לרכז את כל הדמויות מהנקודות החשובות בקריירה שלו במארל, מאביגייל בראנד שכיכבה בעבודה הראשונה שלו S.W.O.R.D, לסקוט סאמרס מאנקני אקס-מן, לקייט ומיס אמריקה מיאנג אוונג׳רז, וכמובן- לאה מ-Journey into Mystery. בצורה מאוד פונוגרמית זה מיקסטייפ של מיטב הלהיטים של גילן (וכנראה בגלל זה ריצת איירון מן שלו נשארה בחוץ). זה בעיקר יספק מעריצים שעוקבים אחרי הקריירה שלו, אבל גם כסיפור ״החומה״ שכבר מוכר לנו ממשחקי הכס, Siege עובד לא רע.
פליפה אנדרדה שאחראי על האומנות הוא כנראה האמן הכי פחות מוערך במארבל. בין כל ה״תותחים הצעירים״ שמארבל מקדמים לאנדרדה יש סגנון ייחודי, קרטוני, בוהק , מאוייר ואנימטיבי שעובד גם ברגעי אקשן וגם ברגעים אישיים. כשהשם שלו חובר לפרוייקט היה ברור שהוא יראה נפלא. אבל בנוסף- בסדרה מככב האורח ג׳יימס סטוקו, שכל מה שהוא עושה פעם בחוברת זה להפיל דאבל דפרס מרהיב מרונדר ויפיפה כמו שרק הוא יודע לעשות. איכשהו, המעבר החד בין סטוקו לאנדרדה לא מפריע בכלל. אנדרדה שולט ברוב הסיפור, שפשוט מתפוצץ באמצע עם הספלאש של סטוקו.
לטיי-אינים של אירועים תמיד יש מערכת יחסים מורכבת עם האירוע עצמו. כמה הם הד של הסיפור המרכזי וכמה הם סיפור בזכות עצמם. נראה שסיג׳ שלקח חלק מאוד מרכזי במיתולוגיה שהיקמן בנה כרגע שומער על זהות עצמאית. מה שכן- הזהות היא גילנית לגמרי, עם הרבה קריצות ותודות לקוראים ולקוראות שליוו אותו כל השנים. סיפור חומה אמרנו? אבל עם טוויסט.
ציון – 8.5 יפיפה ועצמאי. יעבוד טוב יותר לקוראי גילן
Captain Britain and the Mighty Defenders
כתיבה: אל יואינג || אומנות: אלן דייוויס || חברה: Marvel Comics || מחיר: 3.99$
מבקר: אביב ציפין
קיימות אולי ארבע דרכים שונות להתייחס לחוברת הזו, ואף אחת מהן אף פעם לא נגמרה טוב במקרים הקודמים. במה שנראה כמו ניסיון נוסף להחיות את ריצת Mighty Avengers של אל יואינג (זוכרים? זו שקיבלה חידוש עם קפטן אמריקה לפני חצי שנה) תחת מסגרת של טיי-אין לעוד אירוע על, עכשיו מנסים לקשור את הסיפור לקפטן בריטיין האהודה והנשכחת.
הסיפור מתחיל כמו בפאנפיק יקום חלופי- מה אם טוני סטארק היה מקריב את עצמו בשביל ינסין ולא ההיפך? מה שמתקבל זו מעין אוטופיה מדינית בה אין חולי, רעב או פשע. הכל טוב, וימשיך להיות טוב. אבל משהו, זכרון עמום מערער את תחושת הבטחון של תושבי הדומיין ומגרד להם בפינה של המוח- משהו היה כאן קודם. הסדר נשבר כשקפטן בריטיין החדשה- ד״ר פאיזה חוסיין האוחזת באקסקליבר, פורצת את החומה המפרידה בין הדומיין לדומיין השכן. כשהדפנדרז מחליטים להגן עליה, הם פותחים חזית עם האל דום ונקראים לעמוד על שמם- להגן על הדומיין מפני הדומיין השכן (שטיפה מזכיר מדי את עולמו של השופט דרד– זה השופט דרד).
אל יואינג הוא כותב טוב, באמת, הוא פשוט קיבל לכתוב את סדרת האוונג׳רז השישית בערך, זו שבשלב הזה כבר לאף אחד לא כפת ממנה. בטוויסט הנוכחי יואינג מתחבר להמשכיות שפול קורנל השאיר ב-Captain Britain and MI 13, שזה לא דבר רע בכלל, והוא עוד זורק על זה עולם שבבירור בא לשקף את Mega-City One ביקום מארבל. כל מה שניתן לצפות לו זו בריטיות מובהקת שנהנית מעצמה ולראות לאן העניינים יתגלגלו מכאן.
אלן דייוויס חובר ליואינג שוב אחרי שרק סיימו לכתוב סיפור אוונג׳רז. אישית אני מאוד אוהב את האומנות של דייוויס. היא קלאסית מדוייקת ובלעת שליטה במדיום. ואם זו ההזדמנות שלנו סוף סוף לראות את דייוויס מצייר את שי-האלק מכניסה אגרוף סנוקרת לשופט דרד, אני לא מבין מה עוד אתם יכולים לבקש.
הגיליון הראשות של Captain Britain and the Mighty Defenders הוא גיליון סט-אפ סטנדרטי שיותר מבטיח ממבצע. אבל הרעיונות שהוא מציג כבר בהתחלה מעניינים למדי, והקאסט בהחלט שונה. יהיה מעניין יותר לראות את הקבוצה הזו מתפקדת ביקום מארבל אחרי האירוע, אבל את זה רק ימים יגידו.
ציון – 8 כי איך לא חשבו עדין לתת לאמה פרוסט להיות אנדרסון בעולם עתידני דיסטופי?
עלילון 