בזמן שכולם בסן דייגו החברה של Image מקיימים עוד אחד מכנסי Image Expo ומגלים לנו מה יאיים על הארנק שלנו בשנה הקרובה. אם אם אתם רוצים לדעת למה אתם מרוששים ב-2016 הנה הסיבות:
1. Heartless
כתיבה: וורן אליס, אמנות: טולה לוטיי
הצמד שהביא לנו את Supreme: Blue Rose חוזר. וורן אליס (מי ייתן והסיגרים שלו יהיו ארוכים והויסקי שלו לעולם לא יגמר) בסיפורה של מוזיקאית שחוזרת לכפר הולדתה כדי לכתוב את האלבום השני ולהתמודד עם שדים מהעבר. ואנחנו לא בהכרח מדברים על שדים מטאפוריים
Giant Days #1 || Chrononauts #1 || Invisible Republic #1 || Zero #15
קומיקס – כי זה אף פעם לא מעייף לראות את קפטן אמריקה מרביץ להיטלר
Giant Days #1
כתיבה: ג'ון אליסון || אמנות: ליסה טריימן || Boom! Studios || מחיר: 3.99$
מבקר: תום שפירא
טכנית, אני מניח, Giant Days הוא גיליון פתיחה לא משהו. יש הרבה בעיות בבניית העלילה, בהצגת הטון הסיפורי וברמות הסכריניות בסצנות מסויימות. אבל למרות כל הבעיות הללו אני מוצא עצמי ממליץ על הסדרה בכל זאת – היא פשוט. כל. כך. מקסימה. וקסם אישי (בקומיקס כמו בחיים) עוקף המון בעיות.
Kingsman: The Secret Service
במאי: מת'יו ווהן
תסריט: רמה גודלמן, עפ"י סדרת הקומיקס של מארק מילאר ודייב גיבונס
שחקנים – קולין פירת', סמואל ל. ג'קסון, מייקל קיין, סטפני קוקסון, סופיה בוטלה, טארון אגרטון
מבקר: שפירא, תום שפירא.
ג'נטלמנים מעדיפים נשק אוטומטי
ישנו רגע, לקראת סוף המערכה השנייה של קינגסמן, שבו מתחילה סצנת האקשן הכי טובה שתראו ב-2015. אני אומר את זה בביטחון מלא, אפילו שהשנה רק התחילה ומובטחים לנו בהמשך שלה עוד דינוזאורים, גיבורי על, אלים, רובוטים ומפלצות שנלחמים זה בזה בעלות של 10 מיליון דולר לדקה; אף לא אחד מהם יצליח להתקרב למה שווהן וצוות הכוריאוגרפים, צלמים ואנשי האיפור שלו עושים בשבע דקות (פחות או יותר) הללו. ומה שהכי נורא זה שאני ממש לא יכול לספר לכם מה בדיוק קורה שם (כי זה יהיה ספויילר נוראי) וגם שאני לא ממש רוצה – חלק גדול מההנאה בסצנה הזו היא להחליף מבטים כל כמה שניות עם חברייך לספסל בשעה שאתם מנסים לשדר אחד לשני, בעזרת גבות בחשכת האולם, את המסרים הבאים – "ואו", "הולי שיט", "מותר לו בכלל לעשות את זה?", "אני לא מאמין שהוא את זה?!" איך הוא עשה את זה!", "אני לא מאמין שאני רואה את זה!!!", "אני מרגיש ממש רע שאני נהנה". אילו רק שאר הסרט היה ברמה, ובקיצוניות, של הסצנה הזו קינגסמן היה מגיע לרמה של יצירות אקשן מופרעות אחרות כמו קראנק או לירות כדי להרוג, חבל רק ששאר הסרט הוא (ברובו) פרווה.
רבותיי אתם לא יכולים להלחם פה – זה פאב בריטי!
קולין פירת' הוא רוג'ר מור בתור ג'יימס בונד (טוב, בעצם קוראים לו הארי הארט) – סוכן מזדקן, אך אלגנטי מתמיד, של שירות ביון כל כך חשאי שב – CIA חושבים שהוא מיתוס והגברים בשחור משוכנעים שהוא רק שמועה. הארגון הזה מסכל איומים בין לאומיים ביום ויושב עם סיגאר טוב וברנדי בלילה. הארט נושא עמו מטען של חרטה, סוכן צעיר שהוא קידם לפעילות שטח נהרג במשימה הראשונה שלו, הסוכן הזה היה היחיד מאנשי הארגון רמי הדרג שהגיע ממעמד הפועלים של אנגליה, והמוות שלו שכנע את ראש הארגון (מייקל קיין בתור מייקל קיין בתפקיד מייקל קיין) שאת האספסוף צריך לשמור בחוץ ושהארגון חייב להישאר מועדון לעשירים בלבד.
שנים לאחר המשימה המצערת אגסי, הבן של אותו סוכן מת, הוא המקבילה האנגלית לעבריין צעצוע – מסתובב עם החברים שלו, עושה צרות, שותה, מסתבך בפשעים זעירים ובעיקר מבזבז את הפוטנציאל הרב שלו. הכול משתנה כשהוא נזרק לכלא אחרי אירוע גניבת רכב – הארט משחרר את הנער מהמעצר ומודיע לו שהוא מוזמן להצטרף לתוכנית האימונים של הארגון. ולא רגע אחד מוקדם מידי לגדל דור חדש של סוכנים – איש העסקים המסתורי מייקל ולנטיין (סמואל ל. ג'קסון בתור האח המרושע של ארקל) החליט לפתור הבעיות הסביבתיות של העולם כמו שרק נבל מגלומני יכול. באלימות.
רבותיי, אתם לא יכולים להלחם פה – זה בית ספר ציבורי
קינגסמן (עפ"י ספר הקומיקס של מארק מילאר ודייב גיבונס) מראה שוב שמת'יו ווהן הוא אחד מבמאי האקשן והבידור הטובים של דורו: במאים אחרים כבר מזמן התרגלו לעשות הכול בתקציבי ענק ולתת לאנשי המחשב לדאוג לכל הדברים המרגשים (וליצור סצנות יפות אבל סטריליות לחלוטין). ווהן עושה את הסרטים שלו בדירוג R (ובסרט הזה הדירוג מוצדק ויותר מכך – ברגעים מסוימים קיק-אס נראה לידו כמו דובוני אכפת לי), בתקציבים נמוכים (יחסית להוליווד) ואיך שבא לו: ווהן מביים את הסרטים שהוא היה רוצה לראות – אחוזים באנרגיה מוטרפת וחסרי מעצורים, רואים שהוא נהנה לעבוד על היצירות שלו וההנאה הזו מתרגמת היטב לצופה.
קולין פירת' הוא כנראה הג'יימס בונד הכי טוב שנראה בתקופת חיינו – כל מה שהוא עושה מלווה באגביות כזו של "הצלתי את העולם כבר ארבע פעמים מה יכול להפתיע אותי" והבעת פנים שנאה בקלילות בין אלגנטיות מהוגנת לממזריות שצצה מעל לפני השטח. הוא נראה טבעי לחלוטין בסצנות האקשן וברגעים שבהם הוא צריך להתערבב בחברה הגבוהה. הוא הלב הפועם של הסרט הזה שמאפיל על כל מה שמסביבו. וזו בדיוק הבעיה – מה שמסבבו זוכה ליותר מידי תשומת לב, הסיפור של אגסי (טארון אגרטון, נראה טוב בלי חולצה ולא הרבה יותר מכך) הוא משעמם וקלישאי: הכל בו מבוסס על קלישאות קולג' שהיו נדושות כבר בשנות השמונים – הבריונים שבאים ממעמד גבוה אז הם מרגישים שמותר להם הכל, המנהל שמתייחס אליו בחומרת יתר, המורה שרואה את הפוטנציאל הגלום בו (מארק סטרוג, במפתיע לא האיש הרע) והבחורה (סטפני קוקסון, ואם יש לדמות שם ממש קשה לזכור אותו, היא כל כך גנרית) שנחמדה אליו כי היא בחורה (זו בערך הסיבה שאנחנו מקבלים – כולם שמוקים אליו חוץ ממנו בלי שהם יחליפו מילה אחת).
ישנם יותר מידי רגעים בהם הסרט הזה מנסה להעמיד פנים שיש לו איזשהו מסר על יחסי המעמדות באנגליה, אבל המסר הזה הוא לא רק רדוד וצפוי לחלוטין (אנשים מהמעמד הנמוך גם כן ראויים לכבוד! בסרט הבא של ווהן בוודאי נשמע שגזענות זה רע) אלא גם לא מועבר כמו שצריך: אם כל הדיבורים על המעמד הנמוך קשה שלא לשים לב שכל הדמויות שהן לא אגסי הן אכן חלאות אדם סטריאוטיפיות לחלוטין ושאגסי עצמו, כך מגלים לנו בהתחלה, הוא בעצם איזשהו עילוי מלידה (הוא היה כמעט מתחרה אולימפי ועבר אימון בנחתים). אז הסרט הזה מנסה לתת מסר חיובי… רק כדי לסתור עצמו בכל הזדמנות שניה. בזבוז.
רבותיי, אתם לא יכולים להלחם פה – זו כנסיה (ואני מניח שאתם אנשי נצח)
בזבוז נוסף היא המזימה של וולנטיין שנראה שהולכת לכיוון סאטירי ומעניין עם הגיוס שלו של סלבריטאים למטרתו ואז זורקת אותו לטובת תרחיש אפוקליפטי גנרי מהסוג שראינו בג'יימס בונד או במשימה בלתי אפשרית כבר עשרות פעמים. הדבר העיקרי שהוא מביא אתו לסרט זה את העוזרת קלילת הרגליים שלו ג'יזל (סופיה בוטלה) שאחראית לכמה סצנות אקשן מצוינות ומצליחה להראות יפיפה ומסוכנת בכל שניה שהיא על המסך. היא אולי לא שחקנית טובה במיוחד (קשה לדעת, זה לא תפקיד עמוק) אבל היא רקדנית / אמנית לחימה מצוינת ועלה על המעט שהתפקיד דורש ממנה.
התסריט הוא החלק החלש של הסרט (וזה מוזר כי הכותבת היא ג'יין גולדמן, השותפה הקבועה של ווהן שכבר תוותה זהב מקש בעבר) – הוא לא מצליח לזגזג בין החקירות של הארי לאימון של אגזי במידה מספקת ויש בו חורים כבגבינה מטאפורית. אני מניח שאפשר לפתור את הכשלים העלילתיים המרובים של הסרט ב"זה פארודיה" אבל זה מרגיש פתרון עצלני במיוחד – לא מדובר פה על אוסטין פאוורס או על OSS17, הסרט אמנם מודע לעצמי ומכיל הרבה רגעים קומיים אבל הסיפור שבבסיסו הוא רציני לחלוטין ואנחנו אף פעם לא אמורים ללעוג למסע של אגסי אלא להיות בעדו.
רבותיי, פה אתם יכולים להלחם.
רק שהמסע שלו משעמם. הוא משעמם. החינוך שלו הוא משעמם (מונטאג' גנרי לגמרי מ"לא יודע כלום" ל"ראש הכיתה") והדמויות שמקיפות אותו משעממות. הוא בוודאי לא תחליף ראוי לקולין פירת' והיה מוטב לסרט אילו היה נעלם ממנו לחלוטין.
נ.ב
בעקבות הסרט הזה מת'יו ווהן הוא המועמד המושלם לשני זיכיונות שונים לגמרי – הוא צריך להיות הבמאי של כוח המחץ ושל העיבוד שיגיע לסדרת האימה Crossed. ואף פעם לא חשבתי שאני אגדי את זה על אותו בנאדם.
Starlight #1
כתיבה: מארק מילר, אמנות: גוראן פארלוב, הוצאה: Image Comics
אני לא אוהב את מארק מילאר.
להמשיך לקרוא
ה – Previwes ארוכים מידי? לא בטוחים איזה קומיקסים לשריין? לא יודעים מה להזמין? לא לדאוג! צוות עלילון סורק בשבילכם את כל הקדימונים ומציג, בכל חודש רשימה מסודרת של כל המוצרים המבטיחים, המפתיעים או המזעזעים…
ORIGINAL SIN #1 (of 8)
כתיבה: ג'ייסון אהרון, אמנות: מייק דיאדטו, מחיר: 4.99$
להמשיך לקרוא
אם 2014 לא תיזכר בשביל שום דבר אחר בעולם הקומיקס הרי שלנצח היא תחקק בתודעה בתור "השנה שבה קלאסיקות ישנות ועבודות חזרו לדפוס" (ניסיתי למצוא ראשי תיבות מבדרים אבל כשלתי – העורך): אחרי הכל Miracleman של אלן מור הכותב המקורי כבר ראתה דפוס ושעוני ההזמנה המוקדמת כבר החלו לתקתק על הכרכים הראשונים של Zenith מאת גרנט מוריסון וסטיב יאול. דור שלם ויותר של אוהדי קומיקס נולד מאז שהיצירות הללו התפרסמו לראשונה ורובם רק שמעו עליהם מפה לאוזן מצד אוהדים זקנים יותר שחזו בפלא בעת המקורית….
להמשיך לקרוא
ה – Previwes ארוכים מידי? לא בטוחים איזה קומיקסים לשריין? לא יודעים מה להזמין? לא לדאוג! צוות עלילון סורק בשבילכם את כל הקדימונים ומציג, בכל חודש רשימה מסודרת של כל המוצרים המבטיחים, המפתיעים או המזעזעים…
Marvel Comics
הרבה דברים קורים בחודש נובמבר – DC ממשיכים ברילנצ' של וורטיגו, Marvel טוחנים מים בהכנה ל – Marvel Now 2, דארק הורס עושים מה ש-דארק הורס עושים… נקודת העניין העיקרית החודש היא Image שמתחילה בגל החוברות החדשות עליו הודיעה ב – Image Expo מוקדם יותר השנה – המון מספרי 1 חדשים מהמון כותבים ואמנים מוכרים: Image נראים מוכנים להשתלט על השוק ב-2014
Marvel
AMAZING X-MEN #1
כותב: ג"יסון אהרון אמנות: אד מקגינס מחיר: 3.99$
העולם צריך עוד כותר אקס מן כמו שהאוזון צריך עוד חור.
אבל אם כבר אז כבר: בשלב הזה של הקריירה שלו לא ממש ברור אם ג'ייסון אהרון מסוגל לכתוב קומיקס גרוע ועד כמה שהדמויות מנופחות השרירים של מקגינס לא תמיד לטעמי קשה שלא לחייך למחשבה על כותר אקס מן שמבטיח שיהיו הרפתקאות כיפיות.
אתם זוכרים מתי בפעם האחרונה מישהו במרוול הציע לכם "כיף" ולא מצעד של טרגדיה, בגידות, סבל ואופל? מתישהו לפני Civil War אני מניח.
להמשיך לקרוא
חזרתם אלינו לעוד פרק חדש של עלילון ניישן!
בפרק זה יעקוב, עופר, תום, אורי, לירון, דורין ואביב (בלי מתן. כי הוא רק יושב שם ובוהה בנו) יושבים לדבר על המיטב! או לפחות המיטב שלהם. מה הסיפורים הבודדים הכי אהובים על הפאנל שלנו? איזה פנינות נסתרות כדאי לכם למצוא? ומה הופך סיפור קומיקס קטן למשהו גדול שנוגע לכם בלב?
כל זאת ועוד בפרק זה של עלילון ניישן!
להאזנה לחצו כאן. להמשיך לקרוא
[עורכים: תום שפירא ואביב ציפין]
1. פקיסטן עומדת להציג את סדרת הטלוויזיה המצויירת הראשונה שלה. וכחלק מרוח הזמנים זו סידרה על גיבורי על – גיבורת על לייתר דיוק: The Burka Avenger (נחשו מה התלבושת שלה?). הקונספט של הסידרה נוצר ע"י זמר הפופ הפקיסטני-בריטי המפורסם הארון ראשיד.
2. למי שלא מכיר – Little Nemo in Slumberland היא אחת מרצועות הקומיקס המוקדמות והמוערכות ביותר. הרצועה, שעוסקת בילד קטן שחולם עצמו כל לילה לעולם פנטסטי ומוזר, הייתה אחת היצירות הנחשבות בהיסטוריה של המדיום – העיצובים המרשימים והמשחקים עם זרימה ועלילה היו דברים שהפכו את ווינזור מקיי לאגדה בחייו. ועכשיו – בפעם הראשונה מזה שמונים שנה – הדמות חוזרת לדפי הקומיקס באנתולוגיה שתציג את עבודתם של ברנדון גרהאם, ביל סינקוויץ', ג'יי.ג'י ג'ונס, בקי קלונן (היא בכל מקום לאחרונה), פארל דלרימפל ואחרים.
3. החוק הראשון של מועדון קרב הוא שלא מדברים על מועדון קרב. החוק השבעה עשר הוא שלא עושים המשכים למועדון קרב. ולמרות זאת צ'אק פולניוק – הכותב של הספר – הודיע שהוא התחיל לעבוד על סיפור המשך שיופיע בצורה של רומן גרפי . מעניין מה טיילר דרדן היה אומר על זה? להמשיך לקרוא
עלילון 