טור שבועי חדש של רועי טבק שמבקר חלק מחוברות ה bat family (יש פשוט הרבה יותר מדיי) הביקורות עלולות להכיל ספולירים, הקריאה היא על אחריותכן בלבד.
מאז אירוע הcrossover האחרון עברו שמונה חודשים, אם עדיין לא התאוששנו מהמצב של ברוס או החליפה החדשה של גורדון אנחנו נכנסים עכשיו ל"אירוע של החורף". האם מדובר במתנת חג מולד מוקדמת עבור מעריצי העטלף? בזבוז כסף משווע? או אולי שניהם? בכל מקרה הנה דעתי:
ROBIN WAR #1- With the greatest of ease
כותב: טום קינג || ציירים: אנדרס גווינלדו, כהארי ראנדולף, וודלן וונג, חורחה קורונה, אלאין ג'אנסן || חברה: DC Comics || מחיר: 4.99$
אני אתחיל ואתייחס לסיפור, יותר נכון לכתיבה, החוברת הראשונה מספקת אקספוזיציה לכל האירוע שעומד להתרחש. בעוד דמיאן נמצא במסעו אל הגאולה של הנפש שלו (robin son of batman) בגות'הם הוקמה תנועת נוער חדשה, "הרובינים", כמו כל תנועת נוער גם אצל הרובינים יש מנהיגים אולם כמעט ואין משמעת. אנו חוזים בשוד רגיל שנקטע על ידי "רובין", נער בתחפושת שלא באמת מבין מה הוא עושה. האירוע נגמר בשני הרוגים, השודד ושוטר שנקלע לאירוע. משם עולה קריאה ציבורית לעצור את התארגנות "הרובינים" בגות'הם, אנשי גות'הם לא חושבים שילדיהם צריכים להסתובב ברחובות בתחפושות מגוחכות ולהעלות את אחוז התמותה בקרב בני נוער. אך במקום שבו הורות בסיסית נכשלת הבירוקרטיה מתעלה, ככה לפחות מוצג בסיפור. כאן נכנסת לתמונה חברת המועצה נוקתואה (Noctua) שמעבירה דיי מהר את חוקי רובין (מי אמר שבירוקרטיה זה מסובך?) , קובץ של חוקים "דמוקרטיים" שבעצם אוסר על כולם ללבוש/להציג או להחזיק בפריטים הקשורים ומזוהים עם רובין בכל צורה שהיא.
זאת בעצם יריית הפתיחה ממנה אנחנו עוקבים אחרי כלל גיבורינו הרובינים: דיוק תומאס, מנהיג "הרובינים", ג'ייסון טוד (red hood), טים דרייק ((red robin, דמיאן ווין ((the real slim Shady ודיק גרייסון (Grayson, Dick Grayson המבוגר האחראי) כאשר אנחנו בגדול רואים איך כל אחד מהם נכנס לסיפור.
אנו מגלים תוך כדי שכל חוקי הרובין הוכנסו ע"י חברת המועצה כחלק מתוכנית גדולה של ה Court of Owls , אנחנו לא רואים אותם יותר מדי אבל מן האינטרקציות הבודדות שלנו איתם אנחנו מבינים שיש פה משהו יותר גדול, שקשור בצורה כלשהיא לגרייסון/נייטווינג. אסור לנו לשכוח שגרייסון היה אמור להיות חלק מה Talons , הזרוע המבצעת של הOwls.
הכתיבה של האינטרקציות בין הדמויות הייתה ממש טובה, דמיאן חוזר שחצן מתמיד כדי "לעשות סדר", הדיאלוגים שלו עם דיוק ושאר הרובינים כתובים ממש טוב. גם העלילה מתקדמת לכל אורך החוברת בקצב טוב, למרות שמדובר באקספוזיציה אין תחושה של טרחנות והסיפור זורם סה"כ. ישנו איזון עדין בין הרמיזות לגבי הבאות לבין הסיפור העיקרי של החוברת ולדעתי זה חשוב מאוד במיוחד בסיפורי קרוס אובר שמתפרשים על מספר חוברות. בכלל לדעתי טום קינג עושה עבודה נהדרת בגזרתו.
האומנות לאורך החוברת מצוינת, ריבוי האומנים מציג מספר רחב של טכניקות וניתן להבחין בשוני בין האומנים. סצינות הפעולה מאוירות מצוין וניכרת ההשקעה והיכולת של כל אומן להביא איזשהו טוויסט לעיצוב.
כמו שכבר ציינתי מדובר בחוברת שנותנת בעיקר אקספוזיציה, ישנו יישור קו והבאה של כלל הגיבורים לנקודת ההתחלה של הסיפור. למרות זאת למרות שניתן לנו רק מעט מאוד מידע על העתיד לבוא אני אסתכן ואהמר כי קשת הסיפור הזאת תהיה מעניינת. בסופו של דבר מדובר בחוברת שלדעתי שווה את הכסף. כאן גם ארצה להבהיר, אני לא מאמין בניקוד או ציון מספרי, אני לא חושב שאפשר לכמת כל דבר, לכן אסכם ואומר שהחוברת הזאת לדעתי טובה ושווה לבדוק אותה.
הערונת: סיפור הרובינים מזכיר מאוד קשת סיפור בשם ,Faith מהחוברות הראשונות של Legends of the Dark knight (21-23) שתיארו חבורה של אזרחים שהקימו את צבא באטמן (מיליציה שאומצה על ידי באטמן אך בסופו של דבר גם חוסלה על ידו).
ועכשיו למשהו שונה לגמרי:
Batman & Robin Eternal #9- The Last to Die
כותב: ג'קסון לנזינג וקולין קלי (Masters of puppets: ג'יימס טיניון 4.5S וסקוט "לא זאק" סניידר) || אמן:רוחה אנטוניו || חברה: DC Comics || מחיר: 2.99$
ובכן שבוע חדש ולכן עוד חוברת של באטמן ורובין לנצח, לצערי זאת תהיה כנראה פינה קבועה עד שהסיפור יסתיים. שוב אתחיל בהתייחסות לסיפור, ממה שלמדנו עד עכשיו ישנה דמות בשם "אמא" שפועלת במחשכים בעזרת "צבא היתומים" שלה. אנחנו לא יודעים עליה יותר מדי חוץ מזה שהיא קשורה לעברם של באטמן ורובין (דיק גרייסון) והפיקסיאציה שלה לילדים שאיבדו את הוריהם.
ג'ייסון טוד וטים דרייק חוקרים כיוון אחד שמתעסק בפן הטכני של "אמא" בעוד דיק גרייסון קסנדרה קיין והארפר עוקבים אחרי רמז לפעילות של "אמא" בפראג.
אני חייב לציין שהסיפור מתקדם בצורה מאוד איטית, כאשר גם בחוברת הזאת הרבה מאוד דפים מתבזבזים לטעמי (במקרה הנ"ל שיעור קצר על ההיסטוריה של סנטה פריסקה). נקודת המכירה של החוברת הזאת הייתה אמורה להיות לדעתי העימות בין ביין לבין דרייק את טוד (ראו cover )אולם כגודל הצפייה כך גודל האכזבה, אנחנו מקבלים 4 דפים, גם זה בלחץ, של אקשן ולאחריו המשך הסיפור.
קצב ההתקדמות האיטי וחזרה על פרטים שאנחנו כבר יודעים מעקבת את התפתחות העלילה. מרגיש כי הרבה היה יכול להיפתר אם היה איזשהו דף בפרקים האחרונים של… באמת יש חזרה וטחינה של אותם נושאים והרגשה כללית של תנועה בתוך פקק באיילון, שזה כמובן הדבר הכי מתסכל בעולם.
כשמגיעים כבר ל"בשר" של החוברת השבוע אנחנו מגלים שמסדר סנט דיומא הקים כנסיית היי טק במקום בו היה בית הכלא פנה דורו ושהם איכשהו קשורים ל"אמא". סוף החוברת מציג את עזראל, כנראה "מלאך המוות", המזהה את ביין ושני הרובינים. יהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב בסיפור. בינתיים קצב ההתקדמות וכמות הדמויות שאנחנו נחשפים אליהם היא בעייתית. יש מצד אחד כמה דמויות מרכזיות והן מוליכות קווי עלילה מרכזיים אבל יש יותר מדיי חוסר סדר דבר שמקשה על המעקב אחרי הסידרה.
האמונות בחוברת הזאת עשויה היטב קטעי הפעולה (המעטים יחסית) מאוירים בצורה מקצועית. האומנות היא אחת מנקודות האור של החוברת הזאת לטעמי.
בשורה התחתונה אני לא באמת חושב שצריך לרכוש את החוברת הזאת או בעצם כל חוברת בסידרה הזאת. מי שבכל זאת בוער לו לדעת מה קורה יכול לחכות לטעמי לאוגדן של הסדרה. חבל על הכסף אבל בעיקר על הזמן.
זה הכל לשבוע הזה, בשבוע הבא חוברות חדשות יותר וטובות יותר (אולי…)
אהבתם? הסכמתם? חושבים אחרת? נתראה בתגובות!
עלילון 