ביקורת סדרה: POWERS

כתיבה: בריאן מייקל בנדיס || אומנות: מייקל אוון אומינג || הוצאה: IMAGE, MARVEL ICON || 

ביקורת: עודד ציפורי

(לכבוד יציאתה של סדרת ההמשך, POWERS: BUREAU, החלטנו לרענן ביקורת ישנה על סדרת האם פאוורס. למרות שעברו מספר שנים מאז כתיבת הביקורת, היא עדיין רלוונטית, בדיוק כמו הסדרה המצויינת הזו. קריאה מהנה).

מה ערכה של עבודה משטרתית בעיר שמלאה בגיבורים בעלי כוחות-על? מה ייחודו של הבלש הנלחם בפשע במציאות בה משחקי הכוח מנוהלים בין גיבורי-על לנבלים אקסצנטריים? אם צדק נעשה ע"י נוקמים בעלי זהות סודית, מה הטעם בחוק ובעבודתם של האמונים על השמירה עליו? על שאלות אלו עונה בהצלחה סדרת הקומיקס המצוינת Powers. הסדרה משלבת בין ז'אנר ה"הליך המשטרתי" (police procedural) המוכר מהטלוויזיה בסדרות כמו NYPD, "בלוז לכחולי המדים" ו"רצח מאדום לשחור", לבין ז'אנר גיבורי העל שמקורו כמובן בקומיקס. מקור זה מובהק עד כדי כך שישנו זיהוי כמעט מוחלט בין גיבורי-על לבין מדיום הקומיקס בכלל. הפעם גיבורי הסדרה הם לא אותם יחידים צבעוניים המעופפים בשמיים כאוות רצונם ומחזיקים בכוחות אדירים, אלא דווקא השוטרים שחייהם ועבודתם הם נושא הסיפור.

"לחפור" את הדימוי – קריאה ביקורתית ב- Planetry/Batman – Night on Earth

"לחפור" את הדימוי – גיבור העל וההיסטוריה [חלק 2 מתוך 2]: קריאה ביקורתית ב-Planetry/Batman – Night on Earth

מאמר אורח מאת עודד ציפורי

 לחלק א' של המאמר לחצו כאן

שינוי המציאות הבא מפגיש את אליג'ה שוב עם דמות שונה של באטמן. באטמן הנוכחי לבוש בחליפה אפורה ושחורה, ועצום בממדיו. הופעתו מהווה מעין חזרה לדמות באטמן המקורית משנות השלושים והארבעים, והדמיון בחליפות בולט. עם זאת זוהי בוודאי לא חזרה מוחלטת- גופו של באטמן הנוכחי לא אידיאלי וסימטרי כזה של המקורי. אם הדמות המקורית מדמה את גופו של אתלט, הרי שזו מזכירה יותר בריון גס. בהתאם מאמץ באטמן שפה דומה לדמות הבריון. הוא לאקוני, ברוטאלי, חסר הומור לחלוטין ובאמת ובתמים נראה מסוכן לסובבים אותו. לא במפתיע באטמן בגרסתו הנוכחית הוא שמצליח לעצור את ג'ון בלאק.

"לחפור" את הדימוי – קריאה ביקורתית ב- Planetry/Batman – Night on Earth

"לחפור" את הדימוי – גיבור העל וההיסטוריה [חלק 1 מתוך 2]: קריאה ביקורתית ב- Planetry/Batman – Night on Earth

מאמר אורח מאת עודד ציפורי

קומיקס מזוהה לרוב עם ז'אנר גיבורי העל, וז'אנר זה הוא גם שהזין את הדימוי הרווח על קומיקס כ"ספרות מצוירת" זולה המיועדת בעיקר לילדים ובני-נוער. עם זאת, כמה גיבורי-על מצליחים להיות מוכרים לציבור הרחב, ולא רק לחובבי הז'אנר – קשה יהיה למצוא אדם שאינו מכיר את סופרמן או באטמן, שהופיעו לראשונה בסוף שנות ה30 של המאה הקודמת. דמויות דמיוניות אלו מציבות בפנינו שאלה – מדוע וכיצד הן ממשיכות להתקיים, ואיזה צורך הן ממלאות?

תשובות אפשריות מציע מה שיכול להיות מוגדר כ"זרם הדה-קונסטרוקטיבי" בקומיקס, שהסדרה 'פלאנטרי', שבסיפור מתוכה אעסוק היום, היא אחת מהחשובות הנמנות אליו. מבלי להיכנס ליתר דקדקנות בהגדרות, אציין שמדובר בקומיקס שמבקש לערער על הנחות היסוד ה"מובנות מאליהן" של הז'אנר ושמוצגים בו שינויים בדמות של גיבורי העל ושל המוסכמות הנראטיביות השגורות. סיפורים ידועים מהזרם הזה הם כמובן watchmen, dark night returns ועוד. במאמר הזה, שיתפרסם כאן בעלילון בשני חלקים, אנסה לעמוד על המאפיינים של האייקון התרבותי Super-Hero, תוך קריאה בסיפור Planetary/batman – night on earth משנת 2003 מאת וורן אליס ובאיורו של ג'ון קאסאדיי.