כותב: תום שפירא
"מסע הגילוי האמיתי הוא לא בחיפוש ארצות חדשות אלא בגידול עיניים חדשות"
– מרסל פרוסט
"קופי כניעה אוכלי גבינה"
– הסימפסונס
עובדה ידועה היא לכל מי שיודע משהו בתרבות היא שסרטים אמריקאיים הם זבל מזוקק ומי שרוצה איכות פונה לקולנוע זר (כמובן שמבחינתנו בישראל גם קולנוע אמריקאי הוא זר אבל אנחנו נחשפים לו כל כך הרבה שמבחינתנו הוא מוכר ומקומי כמו החריץ שבתחת או הכשלון הכלכלי של ערוץ 10) ובעצם כשאנשים דיברו על קולנוע זר בימי העבר של שנות ה-80 וה-90 (כשקולנוע אסייאתי היה החברה האלה שהולכים מכות וצועקים וקולנוע מזרח תיכוני היה האנשים האלה שרבים במשפחה וצועקים) הם דיברו על קולנוע אירופאי. ובעצם, בוא נדייק עוד קצת, הם מדברים על קולנוע צרפתי.
גודאר, טרופה, שאברול, קורסון, באגט
עלילון 