לא תאמינו מי הכותב החדש של הפנתר השחור (זה טא-נהיסי קואטס, פאק כותרות קליקבייט)

אז…. הכותב החדש של הפנתר השחור של מרוול קומיקס הוא הבחור הזה

ביקורות שבועיות – החיים הקצרים והמופלאים של ניל גיימן

 Poet Anderson: Dreamwalker #1-2 || Empty Zone #1

והשבוע – משהו שונה כמעט לגמרי….

2-#1 Poet Anderson: Dreamwalker

כתיבה: טום דהלונג ובן קול || אמנות: דג'ט || הוצאה: Magnetic Press || מחיר:3$

מבקר: תום שפירא

כן, כן – אני יודע שהביקורת הזו מגיע באיחור. ושאני לרוב לא מבקר שני גליונות במקביל. אבל זה הטור שלי ואני אעשה מה שבא לי. שבוע הבא צפו לכך שהביקורות יתחלפו בעצות על איך לפתוח סתימות בכיור.

Lazarus: Conclave – ביקורת אוגדן

כותב: גרג רוקה || צייר: מייקל לארק || חברה: Image Comics || מחיר: 14.99$
מבקרת: ציפורה פישר

באוגדן השלישי של לזרוס מבצע הכותב גרג רוקה שני מהלכים בו זמנית;  הוא מעלה את קצב העלילה להילוך גבוהה יותר, כאשר הוא  מכניס את הגיבורה איב פוראבר בהתנגשות חזיתית עם האנשים להם היא חולקת רגשות נאמנות ואהבה, ולצד זאת, הוא עושה זום אאוט מבחינת הרזולוציה של תיאור העולם בו חיה פוראבר. למעשה, מהלך כזה של הגדלת הפרספקטיבה התרחש במעבר בין כל אוגדן לזה שבא אחריו. אם באוגדן הראשון המבט התמקד בסביבה המיידית של פוראבר, באחוזה המשפחתית בה היא חיה, הרי שבאוגדן השני,Lift , המבט מתרחב להסתכלות כיצד חיים רוב האנשים שחיים על אדמות המשפחה, אנשים המנושלים מכל דבר הנקראים waste , כלומר פסולת, שהתקווה היחידה שלהם להישרד היא להשתדרג לקאסטת ה- serf, אריסי המשפחות השליטות. באוגדן השלישי אנו כעת כוללים את כל המשפחות השולטות בעולם, וללזריי (או שמא להטות לרבים ללזרוסים בעברית?) השייכים לכל אחת מהן. מהלך זה של ה"זום אאוט" ממחיש את השליטה שרוקה מדגים בבניית העולם שלו, שמצביעה על תכנון מוקפד מראש, והחלטה מושכלת כיצד לחשוף בפני הקוראים מידע חדש על העולם –מידע תמיד נמסר על בסיס יסודות שנבנו קודם  לכך.

ביקורות שבועיות – הפיתוי האחרון של אלש קוט

Fight Club 2 #1 || Material #1 || Providence #1

Fight Club 2 #1

כתיבה: צ'אק פולניוק  || ציור: קאמרון סטיוארט || הוצאה:  Dark Hose || מחיר: 3.99$

מבקר: אביב ציפין

הסרט היה יותר טוב, זה מה שכולם אומרים. ובכל זאת צ'אק פולניוק בוחר לעשות את ההמשך קרוב ל-20 שנים מאוחר יותר דווקא לספר- ועוד בקומיקס. מועדון הקרב מעולם לא נסגר, והוא ממשיך חזק כתמיד. הנה מגיע הסיבוב השני.

AliloNation – The Long Way Home

אחרי מסעות במימדים הנסתרים של הקוסמוס, הם חוזרים- לעלילון ניישן!
השבוע עופר, אורי, תום ואביב מתחילים מחדש ומדברים על כל מה שגדול ונפלא בקומיקס.
מ-Secret Wars שסוף סוף הגיע, לזהויות שנחשפו בת׳ור, לסוף של Endgame בבאטמן, לכותרי קונוורג׳נס המובחרים, סדרת אימאג׳ המצופה ביותר- Injection(!), ה-Auteur ששבה אלינו פסיכית מתמיד ו-Harrow County!
להאזנה לחצו כאן.
האזנה נעימה 🙂

להורדה בגרסאת ה-MP3 לחצו כאן. להורדה בגרסאת Enhanced לחצו כאן.

הפודקאסט קיים בשני פידים, גם גרסאת MP3 רגילה שזמינה לכל הנגנים וגם גרסאת Enhanced (m4a) שזמינה לפלטפורמות יעודיות  ומציגה תמונות ולינקים הנוגעים למה שאנחנו מדברים עליו לייב. אתם מוזמנים להרשם לפיד הרגיל או להרשם לפיד Enhanced. התוכנית זמינה להרשמה באייטונז בשני הפורמטים.

00:00 – פתיחה ("Kryptonite" by 3 Doors Down)
02:41 – Secret Wars #1 & #2
19:08 – Thor #8
29:37 – Batman #40
39:30 – Convergence: Shazam #1
47:16 – Convergence: The Question
50:22 – The Auteur: Sister Bambi #1
55:31 – Injection #1
01:07:30 – Harro County #1
01:10:45 – סבב אוגדנים
01:29:03 – סיום ("Party on Your Grave" by Andrew W. K.)

ביקורות שבועיות – מלחמתו של איש זקן לוגאן

 Dead Drop #1 || Silver Surfer #11 || Boddie Troll: Fuzzie Memories #1

Dead Drop #1
כתיבה: אלס קוט  || אמנות: אדם גורהאם  || הוצאה: Valiant  || מחיר: 3.99$
מבקר: תום שפירא

מיני סדרה חדשה מעולם גיבורי העל של הוצאת Valiant (סיסמתם – "חכו עד שיהיה לנו יקום קולנועי משלנו ואז תרגישו טפשים שלא קניתם את כל מספרי 1 שלנו") עם קונספט בסיסי שמזמין את הקורא החדש: כותב העל אלס קוט (Zero, Secret Avengers) על ארבעה סיפורים עצמאים שמתמקדים כל אחד בדמות שונה בעלילה באורך חוברת אחת. כעיקרון כל גיליון אמור לעמוד בפני עצמו ולעבוד כחלק מסיפור גדול יותר. קצת כמו גרסה מצומצמת של Seven Soldiers של גרנט מוריסון.

המצעד לנוקמים 2, Ultron Forever

Avengers:  Ultron Forever #1

כתיבה: אל יואינג || אמנות: אלן דיוויס || הוצאה: Marvel ||  מחיר: 4$

מבקר: תום שפירא

למה זה תמיד הר של גולגלות? איפה ההרים המקבילים של עצמות הירך?

עוד שנה, עוד סרט גדול של מרוול, עוד מבול של קומיקסים שקשורים, איכשהו, לנושא הסרט. רומנים גרפיים, פריקוולים, הדפסות מחודשות בכיכובן של דמויות מופיעות בסרט לדקה וחצי (אני מבקש להתנצל מראש בפני כל האנשים שרכשו את Avengers Presents: Quicksilver בגלל שאהבו את הגרסה מהסרט של האקס מן ולא ציפו לקבל 180 עמודים של שמוקיות מרוכזת). מבין כל הקומיקסים הללו, שמרובם אני אתעלם באופן אלגנטי, ישנו אחד שמעניין אותי בפני עצמו. Ultron Forever של אל "כבר קוראים לי אל אתם לא יכולים לקצר את זה" יואינג ושל אלן "לא, אתם לא יכולים לקצר את השם שלי ל-אל, ככה קוראים לכותב" דיוויס.

ביקורות שבועיות – קשת של גרביטון

Giant Days #1 || Chrononauts #1 || Invisible Republic #1 || Zero #15

קומיקס – כי זה אף פעם לא מעייף לראות את קפטן אמריקה מרביץ להיטלר

Giant Days #1
כתיבה: ג'ון אליסון || אמנות: ליסה טריימן || Boom! Studios || מחיר: 3.99$
מבקר: תום שפירא

טכנית, אני מניח, Giant Days הוא גיליון פתיחה לא משהו. יש הרבה בעיות בבניית העלילה, בהצגת הטון הסיפורי וברמות הסכריניות בסצנות מסויימות. אבל למרות כל הבעיות הללו אני מוצא עצמי ממליץ על הסדרה בכל זאת – היא פשוט. כל. כך. מקסימה. וקסם אישי (בקומיקס כמו בחיים) עוקף המון בעיות.

ביקורות שבועיות – פעם של טעם

קומיקס – גיבורים דו מימדיים לעולם חד מימדי.

The Surface
כתיבה: אלס קוט || אמנות: לנגדון פוס || הוצאה: Image || מחיר: 3.5$
מבקר: תום שפירא

רוב חוברות הקומיקס בימינו הן כמו חטיף – משהו קטן שאתה מסיים מהר כדי לפתוח את התאבון למשהו גדול יותר. הגיליון הראשון של The Surface הוא לא ארוחה – הוא סעודה של 37 מנות (לפחות 17 מתוכם עיקריות) שמשאירה אותך מרוצה, עייף, מבובל ונדהם בו זמנית (ואולי קצת חולה – אבל זו לא אשמת השף שיש לך עיניים גדולות ובטן קטנה…. אני חושב שהמטאפורה הזו יצאה משליטה). זה קומיקס עמוס – זה מה שאני אומר.

סיכום 2014: הכותב הטוב ביותר

היו המון סיפורים נהדרים השנה, והנה חלק מהאנשים שמאחוריהם, סיקור הכותבים הנהדרים של 2014 מתחיל כאן!

הבחירה של תום שפירא

אלס קוט (Zero, Secret Avengers, Bucky Barnes: The Winter Soldier)

אלס קוט פרץ לחיינו בשנת  2013 (לא באמת, אבל זו השנה בה שמתי אליו לב) עם Zero – סדרת הריגול / פילוסופיה / מד"ב / אקשן שהייתה משב רוח רענן בין מיליון סדרות ז'נאריות צפויות (אם כי מבוצעות טוב). השנה לא רק שהוא המשיך לפתח ולשפר את סדרת הדגל שלו הוא הוסיף לארסנל גם את סדרת גיבורי העל Secret Avengers – הדגמה מצויינת לאיך עושים קומיקס קבוצתי טוב והוכחה שהוא שלא כותב רק סופר רציני כל הזמן אלא שיש לו זמן ומקום לבדיחות (ואיך אפשר שלא לצחוק מסדרה שמציגה לנו תופעות כמו אמן כושל שמעביר את התסכולים ליצור נשק ומצטט פילוסופיה, פצצה אלגנטית עם נטיות אובדניות ו- MODOK – הדמות עם הראש הכי גדול בהיסטוריה של עולם הקומיקס) ויכולת לבצע אותן באופן מושלם.

הדבר שמייחד את קוט הוא שאי אפשר למקם אותו בשום מחנה ברור – Zero הרגישה בהתחלה כמו משהו שוורן אליס יכול היה לכתוב, פנתה לכיוונים מוסריים אפלים שמזכרים את גארת' אניס בהמשך והציגה לנו השנה כמה טוויסיטים שמזכירים דווקא את גרנט מוריסון; אבל אחרי שניסיתי להכניס אותו למשבצות בתור "היורש של X" ללא הצלחה במשך שנה הבנתי שזה ניסיון מיותר. קוט הוא הדבר האמיתי – כותב עם חזון יחודי שלא מנסה ללכת בדרכו של אף אדם מלבד עצמו.

Respect.

[לעזאזל תום, השגת אותי בבחירה. רק אוסיף שקוט הוא גם יוצר פורץ באינדי ובמיינסטרים, גם מצליח לשמור על הקול היחודי שלו וגם מספק סיפורים נהדרים בכל מה שהוציא השנה. נדיר שמישהו מצליח להפציץ בכל הכוונות ככה, ועוד בעוצמה כזו. אלס קוט הוא בהחלט אחד הכותבים היחודיים שיספקו לנו עוד סיפורים נהדרים גם בעתיד –אביב]