שלום לכם עלילונאטים יקרים, עוקבים ועוקבות!
חזרנו, עם המון תוכן חדש לגמרי- לכתובת alilon.net. תודה לכל מי שעקב אחר הבלוג הנוכחי ולוורדפרס שאיכסנו את התוכן שלנו בכל השנים.
בכתובת החדשה קיים כל התוכן שבאתר הזה, ועדכונים רציפים על ביקורות וחדשות קומיקס כמיטב המסורת.
האתר הזה ימשיך להתקיים עד אחרית הימים, אבל עד אז- הצטרפו אלינו ב- alilon.net לשלל תוכן חדש.
צוות עלילון.
Convergence: Nightwing/Oracle #1 || Rebels #1 || Kaijumax #1|| Convergence: The Question #1
קומיקס – אם בנוקמים נפלה שלהבת מה יגידו המגינים בקיר? לא, אין לי מושג מה המגינים עושים בקיר, פשוט תדמיינו שזה משהו שסטיב גרבר כתב ועכשיו הכל יותר הגיוני.
Kaijumax #1
כתיבה ואמנות: זאנדר קאנון || הוצאה: Oni Press ||מחיר: 4$
מבקר: תום שפירא
בפרק העשירי של הצופים למרחקים תום, עופר ואורי מתיישבים לסקר את המבול של חודש יוני: DC מסיימים את הקרוסאובר האחרון ויוצאים ממנו עם המון כותרים חדשים ומעניינים, Marvel עדיין עמוק בתוך המלחמות הסודיות אבל זה לא יפריע לצוות להתמוגג מהכותרים החדשים של נואל סטיבנסון וג'ייסון אהרון, Image מביאים עוד כותרי מד"ב חדשים ומעניינים וההוצאות הקטנות יותר מביאות לנו את כל מה שרצינו בחיים כולל דיזואורים, מכוניות ערפדיות, נעריות פיראטיות, נערות עם טנקים ונערות בטיול דרכים עם צבי נינג'ה.
אני חושב ש"קללתו של מיניואן הלסינג" הוא אחד הסונטות האבודות של שייקספיר
זו שעה וחצי של כל טוב קומיקס שאתם יכולים למצוא ממש כאן!
Jem and the Holograms #1|| We Can Never Go Home Again #1 || The Multiversity: Ultra Comics #1
קומיקס – כי אם היית יכול לבחור דבר אחד להביא לאי בודד זה היה האומניבוס של הווארד הברווז. ואם הייתי יכול לבחור שני דברים זה היה שני אומניבוסים של הווארד הברווז – אחד כדי לקרוא ואחד כדי לצוד איתו מזון.
Jem and the Holograms #1
כתיבה: קלי ת'ומפסון || אמנות: סופי קמפבל || הוצאה: IDW || מחיר: 4$
מבקר : תום שפירא
קומיקס – החיץ הדק בין השפיות לטירוף, בין שחור ללבן, בין לילה ליום בין עתיד כלכלי בטוח ל-27 ארגזים מלאי נייק שתפיל על הנכדים שלך
Big Man Plans #1 || All-New Hawkeye #1 || Blackcross #1 || Guardians Team-up #1
Big Man Plans #1
כתיבה: אריק פאול וטים ויסצ' || אמנות: אריק פאול ||הוצאה: Image || מחיר: 3$
מבקר: תום שפירא
אני מניח שאפשר לכתוב ש – Big Man Plans הוא קומיקס על אדם נמוך, אבל זו תהיה טעות. הצורה הנכונה לחשוב על הגיליון הזה היא בתור סיפור של אדם שמידת הכעס שלו לא ממש פרופורציונאלית לגובה שלו, אם יורשה לי לעשות פרפרזה על סר טרי פראצ'ט – גיברנו הוא 2 קילומטר של זער לכודים בגוף של מטר 20. זעם היא מילת המפתח, הכוח שמניע את הדמות והסיפור, אריק פאול כתב סיפורים טראגיים, סיפורים קומיים, סיפורים אפלים וגם סיפורים כועסים אבל אף פעם לא ראיתי אותו כותב זעם טהור כמו פה. "האיש הגדול" הטיטולארי נולד לאבא חוואי ולאמא שלא רצתה אותו בתקופה בה הפוליטיקלי קורקט עוד לא הומצא וכמו בכל סיפור מקור טוב הוא איבד את הוריו ומצא עצמו בבית יתומים, שלא כמו רוב סיפורי המקור הוא מצא עצמו מגוייס ע"י יוזמה חשאית של ה – CIA להכנס למחילות של הויאטקונג ולרצוח חיילי אויב במו ידיו (וסכיניו, ואקדחיו, ורימוניו). וכמו כל סיפור מלחמת ויאטנם מגיע הרגע בו החייל חוזר הביתה ומגלה שהחיים האזרחיים לא להמשיך לקרוא
הצופים למרחקים!
פודקאסט לקומיקס!!
וגם לדברים שהם לא קומיקס!!!
[אוקיי, זה שקר – רק לקומיקס]
אתם יכולים למצוא את הפודקאסט כאן
דרך נוספת למצוא אותו היא להניף אל על את חרבכם האדירה ולזעוק – "בשם עוצמת גרייסקאל!"
הפודקאסט הזה מכיל 100% יותר מ.ו.ד.ו.ק. מכל פודקאסט מקביל
פרק חדש של הצופים למרחקים – הפודקאסט שעוזר לבררור את המוץ (קומיקסים טובים) מהתבן (חוברת ה – Previews החודשית)
תום, אורי ועופר מתכנסים לדון בחודש מרץ 2015 המלא בכל טוב – קומיקסים חכמים, קומיקסים מטופשים, קומיקסים מהנים, קומיקסים קלאסיים והרבה יותר מידי קומיקסים שמבוססים על טלוויזיה משנות ה-80.
את הפרק אפשר למצוא פה
הבחירה של תום שפירא
פרנק קוייטלי (Pax Americana)
48 עמודים. זה כל מה שראינו מהגאון הסקוטי הוותיק (WE3, All Star Superman) השנה: אבל אילו 48 עמודים הם היו! ב- Pax Americana (הגיליון הרביעי בסדרה סובבת היקומים של גרנט מוריסון Multiversity) קוייטלי מותח את כשרונו הנכבד דיו מעבר לגבולות ההגיון – סצנות שנעות קדימה ואחורה, עמודים שאפשר לקרוא אותם (באופן הגיוני) בשלוש דרכים שונות, פרטים קטנים (כמעט בלתי מובחנים) שמספרים סיפור שלם בפני עצמם, עיצובים מעולים של דמויות ורקעים, טיקים זעירים בהבעות פנים שמספרות יותר מפסקה שלמה של דיאלוג ויכולת לקחת את התסריט הבלתי אפשרי למראה של מוריסון (שניסה לדחוס את כל התוכן של Watchmen לחוברת אחת ואז לפרק לה את הצורה בו זמנית) ולבצע אותו בשלמותו.
זה מסוג היצירות שגורמות לך פשוט לבהות בקיר בתום הקריאה בלי לומר מילה, תזכורת נוספת לכך שקויילטי (אדם שכבר התרגלנו לאיכות חסרת הפשרות שלו) הוא בעצם בליגה אחרת לגמרי משאר יוצרי הקומיקס של ימינו. בדר"כ אני לא מוכן לתת תואר כמו "אמן השנה" למישהו שכמעט ולא הפיק תוכן אבל Pax Americana הוא בהחלט הוכחה שאיכות > כמות. אם תמונה רגילה שווה אלף מילים אז כל פאנל של קוייטלי הוא לפחות 10,717. להמשיך לקרוא
היו המון סיפורים נהדרים השנה, והנה חלק מהאנשים שמאחוריהם, סיקור הכותבים הנהדרים של 2014 מתחיל כאן!
הבחירה של תום שפירא
אלס קוט (Zero, Secret Avengers, Bucky Barnes: The Winter Soldier)
אלס קוט פרץ לחיינו בשנת 2013 (לא באמת, אבל זו השנה בה שמתי אליו לב) עם Zero – סדרת הריגול / פילוסופיה / מד"ב / אקשן שהייתה משב רוח רענן בין מיליון סדרות ז'נאריות צפויות (אם כי מבוצעות טוב). השנה לא רק שהוא המשיך לפתח ולשפר את סדרת הדגל שלו הוא הוסיף לארסנל גם את סדרת גיבורי העל Secret Avengers – הדגמה מצויינת לאיך עושים קומיקס קבוצתי טוב והוכחה שהוא שלא כותב רק סופר רציני כל הזמן אלא שיש לו זמן ומקום לבדיחות (ואיך אפשר שלא לצחוק מסדרה שמציגה לנו תופעות כמו אמן כושל שמעביר את התסכולים ליצור נשק ומצטט פילוסופיה, פצצה אלגנטית עם נטיות אובדניות ו- MODOK – הדמות עם הראש הכי גדול בהיסטוריה של עולם הקומיקס) ויכולת לבצע אותן באופן מושלם.
הדבר שמייחד את קוט הוא שאי אפשר למקם אותו בשום מחנה ברור – Zero הרגישה בהתחלה כמו משהו שוורן אליס יכול היה לכתוב, פנתה לכיוונים מוסריים אפלים שמזכרים את גארת' אניס בהמשך והציגה לנו השנה כמה טוויסיטים שמזכירים דווקא את גרנט מוריסון; אבל אחרי שניסיתי להכניס אותו למשבצות בתור "היורש של X" ללא הצלחה במשך שנה הבנתי שזה ניסיון מיותר. קוט הוא הדבר האמיתי – כותב עם חזון יחודי שלא מנסה ללכת בדרכו של אף אדם מלבד עצמו.
Respect.
[לעזאזל תום, השגת אותי בבחירה. רק אוסיף שקוט הוא גם יוצר פורץ באינדי ובמיינסטרים, גם מצליח לשמור על הקול היחודי שלו וגם מספק סיפורים נהדרים בכל מה שהוציא השנה. נדיר שמישהו מצליח להפציץ בכל הכוונות ככה, ועוד בעוצמה כזו. אלס קוט הוא בהחלט אחד הכותבים היחודיים שיספקו לנו עוד סיפורים נהדרים גם בעתיד –אביב]
הבחירה של עופר זעירא
Seconds (כתיבה ואמנות: בראיין לי או'מאלי, הוצאה: Random House/Ballantine Books)
2014 הייתה שנה מאוד טובה למעריצי בראיין לי או'מאלי. Scott Pilgrim, סדרת הקלאט שלו, קיבלה מהדורת כריכה קשה בצבע והנובלה הגרפית החדשה והמצופה Seconds ראתה אור. על החשיבות של Seconds עבור או'מאלי אי אפשר לערער: הקומיקס הראשון שלו המופרסם בצבע וכריכה קשה, עבודה עם צוות יצירתי שונה (עוזר אמנות ובצבעים) מתחילת הפקת הנובלה, וכן עבודה עם הוצאת הספרים Random House. אין ספק שמדובר בציון דרך והציפיות שלי ושל קוראים אחרים היו מאוד גבוהות. והוא עמד בהן.
Seconds מספר את סיפורה של קייט. בת 29, שפית מצליחה בדרך לפתוח את המסעדה השנייה שלה, כשהראשונה היא Seconds, המסעדה הכי פופולרית בעיר. למרות זאת קייטי מרגישה שחייה מתמוטטים; היא מכרה את הזכויות ל-Seconds, בניית המסעדה החדשה מתעכבת, מערכת היחסים האחרונה שלה התפרקה והיא גרה בדירה קטנה מעל המסעדה שכבר לא בבעלותה. חייה משתנים עד הקצה כאשר היא מגלה בשידה שלה פטרייה, מחברת, עט ופתק עם הוראות: כתוב את הטעות, אכול פטריה, לך לישון, התעורר חדש (כמובן בתרגום חופשי). קייטי מחליטה לשנות את הטעויות הקריטיות של חייה וכמו שניתן לצפות זהו לא עניין פשוט.
בניגוד לסקוט פילגרים, היצירה הזו מציגה טון יותר בוגר ממה שיצירותיו הקודמות של או'מאלי מציעות, אך הוא ממשיך להוסיף את האנרגיה הצעירה שמאפיינית את הסגנון המיוחד שלו. הסיפור מתחמם על אש קטנה והדמויות לוקחות את עצמן טיפה יותר ברצינות, דבר מרענן לאחר סקוט פילגרים. אומלי מוסיף אלמנטים של פוקלור, טקסטים יותר רגועים ואפילו כמה וכמה איסטר אגס של סקוט פילגרים – אומלי כותב עבור המעריצים שלו.
Seconds הוא חוויה ויזואלית מדהימה. אולי זה הצוות היצירתי שליווה אותו, אולי זו ההתפתחות הטבעית של או'מאלי כיוצר קומיקס; אבל היצירה הזו מרימה אותו כמה רמות למעלה כמספר סיפורים מהמעלה הראשונה.
העבודה הכי טובה של או'מאלי עד היום, ואני מחכה בקוצר רוח ליצירה הבאה שלו. נקווה שלא נחכה הרבה שנים. להמשיך לקרוא
עלילון 